מבחן קומבס

מהי בדיקת קומבס?

נעשה שימוש במבחן קומבס נוגדנים נגד אדום דם תאים (אריתרוציטים). מה שמכונה סרום של Coombs משמש לקביעת ה- נוגדנים. זה מתקבל מסרום של ארנבות והוא רגיש לאדם נוגדנים.

הבדיקה משמשת במקרים החשודים לאנמיה המוליטית, אי תאימות רזוס או זמן קצר לפני א דם עירוי. אנמיה המוליטית היא סוג של אנמיה ו אי תאימות רזוס מתאר א דם אי התאמה לקבוצה. ישנם שני סוגים שונים של מבחן Coombs, המבחן הישיר והעקיף שונה באינדיקציה וביצועים.

הסיבות למבחן קומבס

נעשה שימוש בבדיקת Coombs הישירה כאשר יש חשד לאנמיה המוליטית. אנמיה המוליטית מתארת ​​אנמיה בה תאי הדם מתפרקים בטרם עת בגלל נזק. במחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית, שגרונית דלקת פרקים או לוקמיה לימפטית כרונית, נוצרים נוגדנים המופנים כנגד תאי הדם של הגוף עצמו (מה שנקרא אריתרוציטים).

קשירת הנוגדנים מובילה להתמוטטות מוקדמת של תאי הדם או להצטברות תאי הדם בתוך כלי. שניהם מובילים לירידה ברמות ההמוגלובין. אינדיקציה נוספת לבדיקת Coombs הישירה היא Morbus hemolyticus neonatorum, כאשר גופה של האם השלילית רזוס מייצר נוגדנים כנגד גורם רזוס.

אם הילד שטרם נולד חיובי לרזוס, הנוגדנים מגוף האם יכולים להיכנס למחזור עוּבָּר וליזום פירוק מוגבר של תאי הדם. הילודים בולטים באנמיה החמורה שלהם צַהֶבֶת. נעשה שימוש קבוע במבחן הקומבס ברפואה לעירוי.

הוא משמש לקביעת קבוצת הדם לפני א עירוי דם (בדיקת לילה), בה מעורבב דגימת דם קטנה עם סרא שונים של קבוצות דם A, B, AB ו- 0. אם הדם נשאר נוזלי, הדם של המטופל תואם לקבוצת הדם המתאימה. העירוי יכול להתבצע. ניתן להשתמש בבדיקת Coombs העקיפה גם לחיפוש נוגדנים חופשיים בגופו של המטופל (בדיקת סקר נוגדנים), למשל בבדיקות לידה, לקראת עירוי בחולים אונקולוגיים או אנשים שכבר קיבלו עירוי דם.

ההכנה

כדי להתכונן למבחן הקומבס מכינים תחילה נוגדנים המכילים סרה. הם ממולאים במבחנות שונות או מוחלים על קלפי הבדיקה. בתרגול הקליני היומיומי, למשל לצורך בדיקת המיטה, יש כבר כרטיסי בדיקה מוכנים שניתן להשתמש בהם באופן מיידי. לאחר מכן, לוקחים דם מהחולה ומכינים אותו לבדיקה. תלוי באיזה סוג בדיקת Coombs מתבצע, יש צורך בתאי הדם או בסרום של המטופל (חלק נוזלי מהדם).