שינוי מינימלי של גלומרולונפריטיס

בשינוי מינימלי גלומרולונפריטיס (MCGN) (מילים נרדפות: גלומרולונפריטיס מינימלי-שינוי; גלומרולונפריטיס מינימאלי; שינוי מינימלי גלומרולופתיה (מחלה) = MCD; ICD-10-GM N05.0: תסמונת נפריטית לא מוגדרת: נגע גלומרולרי מינימלי), נגעים מינימליים גלומרולריים שניתן לדמיין רק תחת מיקרוסקופ אלקטרונים.

הגלומרולי (glomeruli corpusculi renalis) הם מרכיב מורפולוגי חשוב של גופי הכליה ואחראים על סינון אולטרה של השתן הראשוני.

מובחנות הצורות העיקריות הבאות של גלומרולונפריטיס:

צורה אידיופטית (ללא סיבה נראית לעין) נבדלת מצורה משנית (בהקשר של ניאופלזמות המטולוגיות (אלה כוללות לוקמיה ולימפומות), השימוש ב תרופות/ חומרים פעילים כגון NSAID, זהב, פניצילאמין, לִיתִיוּם, כספית, ואחרים).

שינוי מינימלי גלומרולונפריטיס הוא הגורם השכיח ביותר לתסמונת נפרוטית ב ילדות (בדרך כלל עם הופעה חריפה). תסמונת נפרוטית מאופיינת על ידי פרוטאינוריה (הפרשת חלבון מוגברת בשתן), וכתוצאה מכך היפופרוטאינמיה (מעט מדי חלבון ב דם), והיפר ליפופרוטאינמיה (הפרעת מטבוליזם השומנים בדם) ובצקת (מַיִם הַחזָקָה). אצל מבוגרים, שינוי מינימלי בגלומרולונפריטיס הוא הגורם לתסמונת נפרוטית בכ -10% מהמקרים.

שיא תדירות: המחלה מופיעה בעיקר בגיל מתחת ל -10 שנים, בעיקר בין שנתיים ל -2 שנים.

מהלך ופרוגנוזה: שינוי מינימלי בגלומרולונפריטיס (MCGN) עשוי להחלים באופן ספונטני (בפני עצמו). אצל ילדים נצפתה הפוגה מלאה (רזולוציה מלאה של הסימפטומים) אצל כשליש עם נאותה תרפיה. בתוך 25 שנים, כ -5% מהנפגעים מפתחים טרמינל כשל כלייתי (כליה כישלון).

MCGN חוזר לעיתים קרובות (חוזר). שיעור ההישנות הוא 30%.

הערה: MCGN נחשב גם להתקדם ל"גלומרולוסקלרוזיס פלחי מוקדי "(FSGS).