אבחון
אבחון של קדושה שֶׁבֶר כולל אנמנזה מלאה, המספקת מידע על מנגנון הפציעה והתסמינים הקיימים. מידע זה לרוב מספיק בכדי להגיע לאבחון הנכון. למרות זאת, בדיקה קלינית וכן בדיקה רנטגן של האגן בשני מישורים (סקירת אגן וצילום אגן אלכסוני) יש לבצע תמיד על מנת לאשר את האבחנה.
בנוסף, ניתן לבצע גם CT (טומוגרפיה ממוחשבת) כדי למקם טוב יותר את שֶׁבֶר ולזהות פגיעות נלוות. במהלך הבדיקה הקלינית, חשוב במיוחד לשים לב לחסרים מוטוריים או חושיים אפשריים, כמו גם לקבוע את מצב כלי הדם (מישוש פעימות ברגליים וברגליים!). באופן זה ניתן לאתר פגיעות אפשריות בכלי הדם ובעצב, ולהימנע מתוצאות חמורות.
תרפים
מקדש שאינו נעקר, כלומר לא נקע שֶׁבֶר ניתן לטפל ברוב המקרים באופן שמרני, כלומר ללא ניתוח. במקרה זה, מנוחת המיטה נשמרת בתחילה במשך 3-4 שבועות, ואחריה עלייה הדרגתית במשקל עם קביים.
על מנת למנוע נקעים משניים (החלקה של השברים), יש לבצע בדיקות מעקב קבועות. יש לבצע ייצוב כירורגי תמיד במקרים של שברים חמורים (כלומר כאלה הכוללים פגיעות בכלי דם או עצבים), שברים לא יציבים או נעקרים העצה. ייצוב כירורגי מושג בדרך כלל באמצעות אוסטאוסינתזה של צלחת או קיבוע בורג.
שברים בקדושה משוקמים כירורגית רק במקרה של שבר נקע או לא יציב, ואילו ניתן לטפל בשברים פשוטים ולא נעקרים באופן שמרני (ללא ניתוח). ניתן להשיג אוסטאו-סינתזות שונות לטיפול כירורגי. אלה כוללים שתלים בזווית יציבה, אוסטאו-סינתזות של צלחות ובורג.
בהתאם לשבר, יש לטפל בחלק התחתון של עמוד השדרה או האגן באמצעות חומר האוסטיאוסינתזה במהלך הניתוח. התייצבות טבעת האגן האחורית חשובה במיוחד ומאפשרת התגייסות מוקדמת ופונקציונליות. בנוסף, יש לבצע לחץ לחץ כירורגי, כלומר הקלה על מבנים עצביים וכלי דם, במידת הצורך.
פיזיותרפיה ממלאת תפקיד הן בטיפול השמרני והן בניתוחי בשברים בקודש. פיזיותרפיה מבטיחה כי ניידות המטופלים נשמרת בתנאים מבוקרים למרות אימוביליזציה והגנה. בעזרת פיזיותרפיסטים, המטופלים לומדים גם כיצד להשתמש ב- קביים נכון על מנת לחשוף את העצה לעומס חלקי בלבד בהתחלה. בנוסף, הפיזיותרפיסט מאמן את השרירים, מכיוון שהמנגנון השרירי של הירכיים והרגליים נסוג לעיתים קרובות משמעותית בגלל מנוחה ומנוחה במיטה.
