ההתפתחות האנושית מתחילה באמצעות רבייה מינית ובעקבותיה הגמטוגנזה. תא, הנקרא גמטה, נוצר מתאי נבט קדומים ובו סט הפלואידי של הכרומוזומים, פוגש ביצה נקבה כמו זרע. לאחר ההפריה מתפתחת הזיגוטה, החיידק משובץ ותהליך האמבריוגנזה מתחיל - צמיחה של עובר. אמבריולוגיה חוקרת ומתבוננת בתהליך זה.
מהי אמבריולוגיה?
אמבריולוגיה היא ענף של רפואה וביולוגיה התפתחותית. המילה "עובר" מגיעה מיוונית ופירושה פרי חיים. זהו ענף של רפואה וביולוגיה התפתחותית. המילה "עובר" באה מיוונית ופירושה פרי חיים. זהו אפוא מדע ההתפתחות לפני הלידה כולה. כבר במאה ה -5 לפני הספירה הועלו התיאוריות הראשונות כיצד א עובר צריך להתפתח. אולם, ה עיצוב עדיין התאפיין בהיבט המאמין, כך שאחד מניח את מעשה הבריאה האלוקית. הפילוסוף היווני אריסטו תיאר אז את זה זרע עשוי להפעיל את המחזור החודשי של האישה דם בדרך כלשהי, ובכך יוזם את היווצרותה של עובר. ליאונרדו דה וינצ'י ביצע את המדידות הראשונות בשלבי ההתפתחות העוברית השונים, בעוד שכבר במאה ה -2 לספירה כתב הרופא גלנוס, גם הוא מיוון, על התפתחות טרום לידתי ועל שליה, תנאים שעיצבו את האמבריולוגיה עד ימינו. הפריה, התפתחות ביצית מופרית לעובר, נבחנת ביתר פירוט כאן, ואפשר לחלק את האמבריולוגיה לכללית וספציפית.
טיפולים וטיפולים
לאמבריולוגיה כללית, התפתחות תאי נבט משחקת תפקיד. כך גם התהליך של בִּיוּץ, הפריה והשתלה. היווצרות ותפקוד קרומי הביצה, שליה, ודיסקים נבטים נחשבים בפירוט רב יותר. קרומי הביצה הם שכבות הרקמה העוטפות את עוּבָּר ברחם. בסופו של דבר הם יוצרים את שק מי שפיר, המפריד בין העובר לרקמת האם. באמבריולוגיה, קרום הביצה החיצוני נבדל מקרום הביצה הפנימית. קרומי ביצה המחוברים לקצה ה שליה. השליה נוצרת אצל האישה רֶחֶם ומספק ברציפות את העובר חמצן וחומרים מזינים שמקורם בחילוף החומרים של האם. זה נוצר לאחר הבלסטוציסט שתלים ב רֶחֶם ומשקלו כ -500 גרם כשהוא מפותח לחלוטין. זה מורכב מחלק אימהי ועובר, ואילו העובר מחובר לשליה על ידי חבל הטבור. דיסק הנבטים, בתורו, הוא החלק של הביצית המופרית שממנה נוצר העובר. כל זה שייך לתחום האמבריולוגיה הכללית. אמבריולוגיה מיוחדת חורגת מה- התפתחות העובר ועוד ליצירת מערכות איברים בודדות. הנה, היווצרותו של מוֹחַ, לֵב, ריאות ואיברים אחרים נחשבים בפירוט רב יותר. הסיכום עוסק אז באמבריולוגיה של האיבר המתאים. בנוסף, יש את האמבריולוגיה ההשוואתית, המשווה התפתחות עוברית של מינים שונים ובכך גם מסיקה לגבי היבטים פילוגנטיים, התיאור, המנתח את הופעתם של מבני בעלי חיים או צמחים, את הסיבתי, שמבצע ניתוח פונקציונאלי וסיבתי ומציג את שאלת הגורמים הקובעים המשפיעים על התפתחות העוברואמבריולוגיה מכוונת פילוגנטית, שמבצעת ניתוח אבולוציה ובוחנת בכך שינויים נקבעים פילוגנטית בתהליכים, אשר בתורם מעשירים את המחקר ההומולוגי. תחומים נוספים שהאימבריולוגיה משפיעה עליהם הם אימונולוגיה, תרבית רקמות ו- אנדוקרינולוגיה. בנוסף הוצג מיזוג תאים ושיטת ההעברה הגרעינית. התמחויות התמזגו בהדרגה, כך, למשל, גנטיקאים, ביולוגים התפתחותיים ומולקולריים עבדו יחד. תת תחום נוסף הוא גם אמבריולוגיה מולקולרית. זה עוסק במיוחד בתהליכים המולקולריים המתרחשים בשלב ההתפתחות העוברית. המנגנונים השולטים על בידול תאים רלוונטיים. נמצא כי ה התפתחות העובר אצל בעלי חיים ובני אדם דומים מבחינת הרמה המולקולרית. עוד נמצא כי לגנים המעורבים בהתפתחות תפקיד חשוב במחלות אפשריות בבני אדם.
שיטות אבחון ובדיקה
כאשר מתרחשות מומים או שתא הנבט נפגע במהלך התפתחות העובר, הרפואה והאמבריולוגיה מדברים על גמטופתיה. אלה פגמים שכבר קיימים בביצה או זרע תא לפני שההפריה מתרחשת. פגם המתרחש במהלך התפתחות ה- עוּבָּר נקרא fetapathy. במקרה זה, השלב הראשון של הֵרָיוֹן הוא רגיש במיוחד להשפעות מזיקות, בעוד ששני השלבים השניים פחות רגישים מכיוון שרוב האיברים כבר נוצרו. עובדות כאלה יכולות להגיע ל עוּבָּר דרך השליה בזרם הדם, יכולים להיות גורמים זיהומיים, רעלים או, למשל, הפרעות מטבוליות של האם. מדענים מקווים כי השימוש בתאי גזע עובריים יציע הזדמנויות גדולות לריפוי מחלות שכמעט ולא טופלו עד היום. כדי להשיג תאים כאלה, עוברים אנושיים נהרסים בשלב מוקדם מאוד, ולכן הליך זה עדיין שנוי במחלוקת. בעוד שבגרמניה אסור לגזור תאי גזע עובריים, באמריקה ובבריטניה כבר נעשו ניסיונות בדיקה כאלה, למשל עם חולים הסובלים מהמחלה "מורבוס סטארגארדט". תאי גזע עובריים יכולים להפוך לכל סוג של רקמה כתאי גוף ובכך להחליף תאים חולים. תאי גזע עובריים הונחו בעיני נבדקי הבדיקה כדי לבדוק האם הם תואמים לרשתית הפגועה. התוצאות היו חיוביות.
