חולשת רקמת חיבור

המונח רקמת חיבור חולשה מתארת ​​נחיתות של רקמת החיבור באזורים שונים בגוף. תלוי באיזו רקמה מושפעת, מגוון רחב של תסמינים מופיעים. בשימוש יומיומי המונח רקמת חיבור חולשה קשורה לעיתים קרובות עם צלוליט (מה שנקרא קליפות תפוזים עור). עם זאת, חולשה של רקמת חיבור יכולות להיות לא רק השלכות קוסמטיות אלא לעיתים גם רפואיות חמורות.

פונקציות של רקמת החיבור

רקמת החיבור נמצאת בכל הגוף ויש לה פונקציה תומכת. אדם במשקל תקין מורכב מכרבע עד שליש (כ ​​-20 ק"ג) ממשקל גופו מרקמת החיבור.

מבדילים בין סוגים שונים של רקמת חיבור כגון רקמת חיבור רופפת, הדוקה, ג'לטינית, ספינאולרית או רקמה שומנית. בהתאם למיקומם בגוף האדם, בדרך כלל נמצאים כמה סוגים של רקמת חיבור זה לצד זה ומבצעים פונקציות שונות. המשותף לכל הסוגים הוא שהרקמות מורכבות ממעט מאוד תאים ובמידה, כמות גדולה של מסה בין-תאית.

התאים החשובים ביותר ברקמת החיבור הם מה שמכונה פיברוציטים, הקובעים את תכונות החלל הבין-תאי באמצעות סינתזה של חומרים שונים. במרחב הבין-תאי יש רשת של סיבים (בעיקר קולגן), המורכבים מ חלבונים ולהגן מפני כוחות מתיחה, ומה שנקרא פרוטאוגליקנים (מולקולות חלבון עם כמה שאריות סוכר), שיכולים להיקשר פעמים רבות ממשקלם במים וכך לפעול כ הלם בולמים. המשימות החשובות של רקמת החיבור הן שמירה על צורת האיבר והגנתה מפני נזק. בנוסף, רקמת החיבור משמשת כמאגר מים חשוב ונוטלת פונקציות חשובות בהגנה מפני פתוגנים ובמחזור התא.

גורם לחולשת רקמת חיבור

ככל שהסיבים מהדקים יותר (קולגן סיבים) ממוקמים בחומר הבין-תאי של רקמת החיבור, ככל שמתח הרקמות גבוה יותר. אם מספרם או איכותם יורדים, הדבר מוביל למה שמכונה חולשת רקמת חיבור. הגורם החשוב ביותר להתפתחות חולשת רקמת חיבור הוא נטייה גנטית.

A חולשת רקמת החיבור לכן הוא בדרך כלל מולד, ותופעות כאלה נפוצות לרוב במשפחות הנפגעות. לא ניתן לטפל בגורם הגנטי או לטפל בו, אשר פוסל את הטיפול הסיבתי בחולשת רקמת חיבור. גורם חשוב נוסף הוא הגיל, שכן חולשת רקמת חיבור מולדת תמיד תגבר עם הגיל.

גם המצב ההורמונלי מכריע. בְּמַהֲלָך הֵרָיוֹן ו גיל המעבר, למשל, ישנם ריכוזים משתנים של המין הנשי הורמונים (אסטרוגן, פרוגסטרון), מה שהופך את רקמת החיבור לרגישה במיוחד. זו אחת הסיבות לכך שבדרך כלל נשים סובלות מחולשת רקמת חיבור בתדירות גבוהה בהרבה מגברים.

עם זאת, בנוסף לגורמים אלו, שכבר נקבעו מלידה, אורח חיים לא בריא והתנהגויות מסוימות ממלאים תפקיד גם בהחמרת הבעיה. ראשית, יש להזכיר כאן חוסר בפעילות גופנית, מה שמוביל במקרים רבים להתפתחות מוקדמת ומוגברת של חולשת רקמת חיבור. לעשן, צריכת אלכוהול וצריכה מונוטונית, עתירת שומן דיאטה גם להפחית את איכות רקמת החיבור. בנוסף, נטילת תרופות מסוימות (למשל קורטיזון) עלול להוביל להתפתחות חולשת רקמת חיבור למרות אורח חיים בריא וחוסר נטייה גנטית. בְּמַהֲלָך הֵרָיוֹן כמו גם במקרה של תנודות משקל חזקות (למשל בהקשר של דיאטות או הפרעות אכילה), רקמת החיבור נמתחת ומתרופפת לסירוגין, הנשחקת ופוגעת בסיבים ההדוקים שלה ועלולה להוביל לחולשת רקמת החיבור.