סכיסטוזומיאזיס: גורם

פתוגנזה (התפתחות מחלה)

המחלה נגרמת בעיקר מחמישה טרמטודות פתוגניות אנושיות: Schistosoma (S.) hematobium, S. mansoni, S. japonicum, S. intercalatum ו- S. mekongi.

מאגר פתוגן הם חלזונות כמארחים ביניים במים מתוקים (נהרות, אגמים), מהם משוחררים זחלי סכיסטוזומה, מה שמכונה סרקריה.

שידור מתרחש באופן מוחשי (דרך עור) ב מַיִם. הטפילים שחדרו בדרך זו מגיעים ל כבד באמצעות דם ו לִימפָה. שם הם מתפתחים לתולעים בוגרות (באורך 6-20- (26) מ"מ) כבד סינוסואידים לאחר שבועות. אלה נודדים בדיעבד למקלעות הוורידים של המעי שלפוחית ​​שתן להניח ביצים.

התולעים הבוגרות שכבו כ -3,000 תולעים ביצים מדי יום במהלך חייהם הרב שנתיים, אשר עוֹפֶרֶת לתגובה דלקתית עם גרנולומה היווצרות, במיוחד ב כבד, שתן שלפוחית ​​שתן, ו חַלחוֹלֶת.

זיהום טרי מַיִם עם צואה המכילה תולעת ביצים גורם לזחלים אלה לבקוע לכביכול mirazids. אלה מתפתחים לזחלי זנב מזלג, המכונים סרקריה, כאשר הם מגיעים לחלזונות מסוימים, שהם מארח הביניים שלהם. הסרקריות, מצידן, יכולות להשתחל בחוץ מַיִם וחודרים באופן מוחשי כאשר הם באים במגע עם האדם עור.

זיהום עם סכיסטוזומה המטוביום גורם לאורוגניטלי סכיסטוזומיאזיס (שלפוחית ​​שתן סכיסטוזומיאזיס) ושאר הגורמים הסיבתיים (S. mansoni, S. intercalatum, S. japonicum, S. mekongi) גורמים למעי או מעי סכיסטומיאזיס.

אטיולוגיה (גורם)

סכיסטוזומה [סכיסטוזומיאזיס; סכיסטוזומיאזיס]

  • העברה במים באופן מוחשי (דרך עור).