מקורם של רפואה רפואית ואודיולוגיה בילדים החל מאמצע המאה ה -19, כאשר הניסויים הראשונים נערכו בגרונות ובבדיקת ה גָרוֹן בחיים באמצעות מקורות אור חיצוניים. לאחר מכן באה עבודה חלוצית בדיבור (א. גוצמן, 1879) ו מגמגם (ה 'גוצמן). לאחר מלחמת העולם השנייה, הנושא התפתח בהדרגה לדיסציפלינה עצמאית באירופה. במדינות האנגלו-סכסון (במיוחד בארה"ב) התפתחות זו התרחשה תחת המדינות גנרית המונח "פתולוגיית דיבור" והפגיש בין נציגים מדיסציפלינות שונות (פסיכולוגים, פילוסופים, בלשנים ופדגוגים - רופאים היו די יוצא מן הכלל). בשנת 1972 הוקמה במיינץ המרפאה הראשונה להפרעות בתקשורת בהנחיית ביסלסקי.
כיום, הפונאטריה ואודיולוגיית ילדים מבוססת היטב בגרמניה ובמדינות רבות באירופה ועוסקת בכל הפרעות הקול, הדיבור והשפה, כמו גם ילדות הפרעות שמיעה. הסיווג של ילדות הפרעות שמיעה נובעות מכך ש אובדן שמיעה במוקדם ילדות, אם הוא לא מטופל, מוביל בהכרח להפרעה בהתפתחות הדיבור, מכיוון שהילד המושפע אינו יכול לשמוע את דיבורם של אחרים ולכן אינו יכול לפתח אותו בעצמו. אם לילדים אלה אין שמיעה איידס או אוזן פנימית שתלים עם הזמן, מה שנקרא "השלב הרגיש לדיבור" (עד סוף השנה הרביעית לחיים) הולך לאיבוד, ולכן יש חשיבות לאבחון מוקדם. הפרעות קוליות נוגעות, בנוסף למחלות אורגניות, להפרעות קוליות "פונקציונליות" כביכול, בהן אין מחלות לטיפול כירורגי, אך הבעיה נעוצה בקול שגוי נשימה הפרעות דיבור כוללים, למשל, הפרעות במפרק (מחלות של אברי הדיבור, כגון במחלות נוירולוגיות כמו שיתוק עצבי או לאחר פעולות גידול) או הפרעות בתהליך הדיבור (מגמגם). הפרעות דיבורלעומת זאת, משפיעים על יכולתו הלשונית של המטופל, שניתן להגביל אותה באופן חמור, למשל לאחר אפופלקסיה (שבץשל) טראומה craniocerebral (TBI) או אחרי מוֹחַ ניתוח - יש ללמוד שפה מחדש. זה כולל גם הפרעות בהתפתחות השפה אצל ילדים, שקיימות גם ללא הפרעות שמיעה בסיסיות.
תחום העבודה העיקרי של מומחים בתחום הפונטיאטריה ואודיולוגיית ילדים הוא האבחון הנרחב לעיתים של מחלות אלו והתחלת הצורך תרפיה, למשל מרשם הדיבור תרפיה. במרפאות או במחלקות קשורות, רופאים פוניאטרים מבצעים גם ניתוחים, למשל אבלציה של שינויים ברקמות קפלים קוליים או לשיפור איכות הקול לאחר שיתוק או ניתוח ("פונוכירורגיה").
האסכולות הרבות לפתולוגיה של שפת דיבור המכשירות מטפלים לטיפול בהפרעות אלו מובלות בעיקר על ידי מומחים בפונטיולוגיה ובאודיולוגיה של ילדים.
למרות שמדובר במומחיות "קטנה" למדי (המתייחסת באופן בלעדי למספר המומחים המוכרים בגרמניה!), חשיבותה גוברת כל העת בגלל התדירות הגוברת של בעיות בהתפתחות הדיבור, במיוחד אצל ילדים. צריכת טלוויזיה מוקדמת מדי ולא הצעת שפה הולמת המתאימה לילדים בתחום המקומי המקומי הם - בין היתר - גורמים לכך. הפרעות קוליות הופכות גם הן שכיחות יותר ויותר בתקופות הקדחתניות והרועשות שלנו.
נסיבות אלה נלקחו בחשבון לפני מספר שנים כאשר הוכר "המומחה לרפואת רפואה ואודיולוגיה לילדים" בחינוך הרפואי המתמשך עם תכנית לימודים משלו.
