הורמוני כליה

הורמונים המיוצרים בכליה כוללים

  • קלציטריול ו
  • אריתרופויטין

הורמון הגליקופרוטאין הזה כהורמון של כליה מיוצר בכליה ובמידה קטנה ב כבד ו מוֹחַ בכ- 90% מהמבוגרים. בתוך ה כליה, תאים של דם כלי (נימים, תאי אנדותל) אחראים לייצור. הם מתחילים בסינתזה של אריתרופואטין לאחר גירוי הגורם HIF-1 (גורם 1 המושרה על ידי היפוקסיה).

גורם זה תלוי ישירות בלחץ החמצן. בלחץ נמוך, היציבות של HIF-1 ובכך היווצרות אריתרופויטין עולה, ואילו בלחץ גבוה HIF-1 מראה חוסר יציבות, מה שמפחית את סינתזת ההורמון. לגבי סינתזת ההורמון, HIF-1 משמש כגורם תעתיק.

תמלול של אלה כליה הורמונים פירושו תרגום של מבנה הגן (DNA = חומצה דאוקסיריבונוקלאית) ל חלבונים, במקרה זה לתוך ההורמון אריתרופויטין. HIF-1 מורכב משתי יחידות משנה שונות (אלפא, בטא). ראשית, יחידת האלפא-משנה של HIF-1 נודדת לתוכה גרעין התא במקרה של מחסור בחמצן ונקשר ליחידת הבטא שם.

ה- HIF-1 השלם נקשר לאתר המקביל של החומר הגנטי (DNA), שם נמצא המידע על מבנה ההורמון אריתרופויטין, לאחר הצמדת שני גורמים נוספים (CREB, p300). באמצעות קשירתו, HIF-1 מאפשר לקרוא את המידע ובכך לתרגם אותו למבנה חלבון. כך מיוצר ההורמון בסופו של דבר.

הקולטנים של ההורמון אריתרופויטין ממוקמים על פני האדום הלא בוגר דם תאים (אריתרובלאסטים), הנמצאים ב מח עצם. ההורמון מיוצר בהתאם לאספקת החמצן במערכת דם. אם יש מעט חמצן (היפוקסיה), אריתרופואטין משתחרר, וממריץ את אריתרובלאסטים להתבגר.

משמעות הדבר היא כי יותר תאי דם אדומים זמינים בדם כנושאי חמצן ונוגדים היפוקסיה באמצעות הובלת חמצן מוגברת. אם, לעומת זאת, מספיק חמצן זמין, לא נוצר אריתרופויטין וכמות כדוריות הדם האדומות אינה מוגברת (משוב שלילי). בסך הכל, תאי הדם האדומים הם סמן ל רוויון החמצן של הדם, מכיוון שהם קושרים חמצן בעזרת המוגלובין הכלול בדם ומעביר אותו לרקמות שונות בזרם הדם.

אריתרופואטין של הכליות ו כבד מווסת את תכולת החמצן בדם. באופן ספציפי, הורמון זה משפיע על הובלת חמצן בדם על ידי השפעה על התפשטות והתבגרות של כדוריות הדם האדומות (אריתרוציטים), המעבירים חמצן בדם. אריתרופויטין, המיוצר ב מוֹחַ, נמצא רק בדם כלי של מוֹחַ, מכיוון שהוא לא יכול לעזוב את החלל הזה בגלל מה שמכונה מחסום דם מוח.

תפקידו אינו מובן לחלוטין; ההנחה היא שהיא מגנה על תאי העצב מפני נזק במקרה של מחסור בחמצן (אפקט נוירו-מגן). ברפואה משתמשים באריתרופויאטין המיוצר באופן מלאכותי (גנטי). בחולים עם אנמיה ו כשל כלייתי, כאשר הכליה כבר אינה מסוגלת לייצר את ההורמון עצמו, אריתרופויטין מנוהל כדי לעורר היווצרות דם ובכך למנוע אנמיה כלייתית.

הורמון אריתרופואטין משמש גם לטיפול אנמיה נגרמת על ידי גידול או לאחר כימותרפיה. בספורט ההורמון אריתרופואטין משמש גם כאסור סימום. ככל שכמות תאי הדם האדומים עולה לאחר נטילת הורמון זה, יכולת הובלת החמצן של הדם עולה באותה עת.

כתוצאה מכך, יותר חמצן מגיע לשרירים ולרקמות אחרות, מה שמאפשר לחילוף החומרים (למשל לתנועת שרירים) לעבוד ביעילות רבה יותר ולמשך זמן רב יותר. כתוצאה מכך יכולת הביצועים של הספורטאים עולה.