טילידין: השפעות, שימושים, תופעות לוואי

איך טילידין עובד

אופיואידים כגון טילידין משיגים את השפעתם משככת הכאב (משכך כאבים) על ידי הפעלת קולטני אופיואידים בגוף האדם. גם האנדורפינים (משככי כאבים אנדוגניים) של הגוף עצמם, שאינם קשורים מבחינה מבנית, נקשרים לאותם קולטנים. על ידי הפעלת הקולטנים לאופיואידים, טילידין מעכב בעקיפין את המערכות הנוירונאליות המתווכות כאב בגוף.

הזמן עד לתחילת הפעולה תלוי בצורת המינון המשמשת (טיפות או טבליות). בגוף, טילידין הופך לחומר הפעיל בפועל נורטילידין בכבד. משך הפעולה הממוצע הוא כשלוש עד חמש שעות.

מתי משתמשים בטילידין?

החומר הפעיל טילידין משמש להקלה על כאב בינוני עד חמור. רופאים רושמים את התרופה בעיקר כאשר משככי כאבים שאינם אופיואידים (כגון איבופרופן, דיקלופנק, אקמול, מטמיזול) אינם יעילים מספיק.

החומר הפעיל זמין בטיפות או בטבליות. כדי למנוע שימוש לרעה, טילידין משולב עם נלוקסון בגרמניה. במינונים גבוהים מאוד או כאשר התרופה מוזרקת, נלוקסון מעכב את השפעת טילידין. מכורים לאופיאטים או לאופיואידים מפתחים תסמיני גמילה.

כיצד משתמשים בטילידין

ברוב המקרים משתמשים בטיפות טילידין ובטבליות לשחרור ממושך. טבליות בשחרור ממושך משחררות את החומר הפעיל רק באיטיות, מה שמאריך את משך הפעולה. יש לכך יתרון שהמטופל צריך להשתמש בתרופה בתדירות נמוכה יותר. טבליות טילידין בשחרור ממושך נלקחות רק פעם או פעמיים ביום, תלוי במינון, ואילו טיפות טילידין נלקחות עד שש פעמים ביום.

מכיוון שהאופיואיד יכול להוביל להרגלות ותסמיני גמילה יכולים להופיע אם טילידין מופסק בפתאומיות, יש להפסיק את הטיפול במשכך הכאבים בהדרגה ולא בפתאומיות אם יש להפסיק את הטיפול. הרופאים קוראים לזה "הפחתת" הטיפול.

המינון נקבע באופן אינדיבידואלי על ידי הרופא המטפל ויש להקפיד עליו.

אילו תופעות לוואי יש לטילידין?

השימוש במשכך הכאבים עלול לגרום לתופעות לוואי המשפיעות בין היתר על מערכת העצבים. לעיתים קרובות מתרחשים סחרחורת, ירידה בלחץ הדם, נמנום, עייפות, כאבי ראש, עצבנות ולעתים הזיות ומצב רוח אופורי. שתי תופעות הלוואי האחרונות ממלאות תפקיד מרכזי בשימוש לרעה בטילידין.

הגוף מתרגל לטילידין לאחר שימוש ממושך. שימוש כרוני עלול להיות ממכר. הפסקה פתאומית עשויה מאוד לגרום לתסמיני גמילה.

מה יש לקחת בחשבון בעת ​​נטילת טילידין?

השפעת טילידין על מערכת העצבים עלולה לגרום, בין היתר, לסחרחורות ולישנוניות, מה שעלול לגרום לאי הפעלה בטוחה של מכונות וכלי רכב. המטופלים צריכים להיות מודעים לכך.

טילידין אינו מתאים לאנשים שכבר היו (או היו) תלויים באופיאטים/אופיואידים. ההפרעה המטבולית הנדירה פורפיריה היא גם התווית נגד. בנוסף, אסור לילדים מתחת לגיל שנתיים ליטול טילידין.

ניתן להגביר את ההשפעות ותופעות הלוואי על ידי הפרעה בתפקוד הכבד ושימוש בו זמנית בתרופות הרגעה או כדורי שינה. לכן לא ניתן להשתמש בטילידין במקרים של מחלת כבד חמורה.

תופעות הלוואי יכולות להיות מוגברות במידה ניכרת גם על ידי נטילת טילידין ואלכוהול בו זמנית. מסיבה זו, יש להימנע מאלכוהול במהלך הטיפול בטילידין.

הריון והנקה

בשל ניסיון מוגבל, יש להשתמש בטילידין רק במהלך ההריון וההנקה במידת הצורך. עבור נשים הרות במיוחד, זמינות חלופות מוכחות יותר כמו אקמול או טרמדול.

כיצד להשיג תרופות עם טילידין

Tilidine היא תרופה בעלת מרשם בלבד בגרמניה ובשווייץ. החומר הפעיל אינו זמין באוסטריה.

בצורות מינון ללא פיגור, טילידין נחשב כחומר נרקוטי (BTM) וככזה מצריך מרשם מיוחד (מרשם BTM). הסיבה לדרישת מרשם BTM היא שלטילידין יש פוטנציאל גבוה להתעללות ויכול להוביל להתמכרות אם נעשה בו שימוש תכוף מיותר. טבליות בשחרור ממושך אינן כפופות לחוק הסמים.

כמה זמן ידוע טילידין?

Tilidine פותח כמרכיב פעיל סינתטי בתחילת שנות ה-1970. בתחילה שווקו טיפות מכיוון שקל יותר לטפל במינון טילידין בטיפות.

עובדות מעניינות אחרות על טילידין

טילידין הוא אופיואיד חלש. עוצמתו היא בסביבות חמישית מזו של מורפיום. מסיבה זו, טילידין נחשב זמן רב כמשכך כאבים שאינו כפוף ל-BTM. עקב ההתעללות הגוברת ותסמיני הגמילה הנובעים מכך, הרצון לטיפול מחמיר הובע ויושם לבסוף בשנת 2013 - לפחות לגבי טילידין/נלוקסון ללא פיגור.