אילו בדיקות מעבדה כלולות?
במהלך בדיקת הבדיקה, א דם לוקחים דגימה ונקבעים ערכי דם שונים. מעניין במיוחד את רמת הגלוקוז ב דם. גלוקוז הוא סוכר אשר ידוע בכינויו דם סוכר.
ערך זה נקבע בצורה הטובה ביותר מתי צום, מכיוון שזו הדרך הטובה ביותר לקבוע זאת. המשמעות היא שלא כדאי לאכול דבר במשך 8 עד 10 שעות לפני המתוזמן בדיקת דם וכי כדאי שתשתה אפילו כמויות קטנות של נוזלים. אם ערך הגלוקוז חורג מגבול קבוע, קיימת אפשרות ל סוכרת mellitus, מה שמכונה מחלת סוכרת.
אם יש חשד לכך, נערכות בדיקות נוספות כדי לאשר או לשלול את האבחנה. יתר על כן, הערך לסך הכל כולסטרול נקבע גם. כולסטרול הוא שומן בדם, שבריכוזים גבוהים עלול לגרום נזק לדם כלי.
במיוחד זה המקרה כאשר גבוה מדי כולסטרול רמה משולבת עם לחץ דם גבוה. שילוב זה מגדיל את הסיכון ל טרשת עורקים. טָרֶשֶׁת הַעוֹרָקִים הוא התקשות או הסתיידות של הדם כלי, המלווה בהיצרות של הכלים.
אבחון שתן - מה בודקים?
בנוסף לדגימת הדם מנותחת גם דגימת שתן. השתן בבוקר הוא המתאים ביותר לכך. באמצעות רצועות בדיקת שתן נפוצות, הנקראות גם מקלות שתן, ניתן למדוד רכיבים שונים בשתן.
ניתן לקבוע אם יש דם בשתן. לא תמיד הדם בשתן הופך לאדום, ולכן יש להשתמש במבחן לגילוי רכיבי דם שאינם נראים לעין. דם בשתן יכול להצביע על אבנים בדרכי השתן או על דלקת.
נקבע גם תכולת החלבון בשתן. תכולת חלבון מוגזמת בשתן יכולה להצביע על כך כליה מחלה, אך יש לברר אותה באופן מדויק יותר באמצעות שיטות מעבדה אחרות. ניתן לקבוע גם את תכולת הגלוקוז בשתן.
זו שיטה טובה להשגה מידע נוסף על חילוף החומרים בסוכר בנוסף לנטילת דגימות דם. בְּמַהֲלָך הֵרָיוֹן או במקרה של ידוע כליה מחלות, רמת גלוקוז מוגברת בשתן היא תקינה. עם זאת, אם רמת הגלוקוז בשתן מוגברת מבלי שיש מחלה בסיסית הסברתית, אבחון נוסף לכיוון סוכרת יש להתחיל ביוב. שלושת מרכיבי השתן שהוזכרו לעיל ממלאים ככל הנראה את התפקיד הגדול ביותר בבדיקת הבדיקה. עם זאת, ניתן להשתמש ברצועות הבדיקה למדידת רכיבים רבים אחרים של השתן.
בחינות בדיקה מתקדמות
בנוסף לאבחון הבסיסי, רופא המשפחה יכול גם לבצע בדיקות מיוחדות. אלה שימושיים אם חריגות התרחשו במהלך בדיקות קודמות. עם זאת, הם אינם חלק מבדיקות הבדיקה הרגילות.
אם מבחינים בחריגות במהלך בדיקה גופנית או תוך כדי האזנה ל לֵב, הרופא הבודק יכול בנוסף לבצע א.ק.ג. (אלקטרוקרדיוגרמה). ניתן לבצע את הבדיקה במהירות וללא כאבים. במהלך בדיקת א.ק.ג, אלקטרודות מחוברות לחלקים שונים של חזה, כמו גם לידיים ולרגליים.
בעזרת אלקטרודות אלו הפעילות החשמלית של ה- לֵב ניתן להסיק. ה לֵב קצב וקצב נרשמים גם במהלך בדיקה זו. העקומות האופייניות המתקבלות כתוצאה מהבדיקה מאפשרות להסיק מסקנות לגבי כיווץ הפרוזדורים והחדרים.
בנוסף לבדיקת האק"ג הרגילה, ניתן להקליט א.ק.ג גם לאורך 24 שעות. זה נקרא אז א.ק.ג לטווח ארוך. הקלטה לאורך תקופה ארוכה יותר יכולה להיות מועילה כשמחפשים תקלות לב מסוימות המתרחשות רק באופן ספורדי.
אפשר גם לבצע א.ק.ג מתח, לפיו המטופל יושב על ארגומטר אופניים בזמן שהרופא לוקח א.ק.ג. ה ריאות בדיקת תפקוד נותנת לבודק מידע על נפחי הריאות השונים ויכולה לחשוף שינויים פתולוגיים ב נשימה. במהלך הבדיקה על המטופל לבצע שונות נשימה תנועות עם מכשיר מדידה מיוחד (פנאומוטוגרף) ב פה.
לדוגמא, מדידה מעניינת היא מהירות הנשיפה לאחר השלמתה שאיפה. הבדיקה אמנם קלה ומהירה לביצוע, אך איכותה תלויה במידה רבה במידת שיתוף הפעולה של המטופל. מבוסס על המטופל נשימה, עקומות שונות נרשמות על ידי מחשב, שממנו ניתן לראות אם שינויים ב ריאות נפח התרחש או אם תנועת הנשימה מוגבלת.
הבדיקה מתבצעת, למשל, גם על חולי אסתמה, כרוניים ריאות מחלות או גידולים בריאות. הרחבה של בדיקת תפקודי הריאות, מקבילה לא.ק.ג, היא ארגוספירומטריה, כלומר בדיקת תפקודי ריאות במתח. לצורך בדיקה זו, המטופל נלחץ פיזית באמצעות ארגומטר אופניים וניתן לרשום ערכים מדודים אחרים, כגון צריכת חמצן ושחרור פחמן דו חמצני.
סונוגרפיה היא טכניקת הדמיה אבחנתית לא פולשנית בה ניתן להשתמש במגוון רחב של דרכים. אם חריגות באיברי הבטן או כלי מתגלים במהלך בדיקות הבדיקה הרגילות, סונוגרפיה יכולה לעזור להשיג מידע מפורט יותר. האיברים בחלל הבטן, כגון כבד, כיס המרה, לבלב או כליות, ניתן לבחון בשיטה זו.
ניתן להעריך את הכלים הגדולים בחלל הבטן בצורה זו, וסימנים של טרשת עורקים ניתן לחפש אם לחץ דם מדידה וקביעת רמת הכולסטרול מובילים לחשד כי שינוי בכלי הדם הזה יכול להיות קיים. אם יש גם חשד לכך סוכרת יכול להיות נוכח או שהוא כבר ידוע, ניתן למדוד את מחזור הדם ברגליים אולטרסאונד. לבדיקה זו, אולטרסאונד נעשה שימוש בתמונה כדי לחפש את כלי הרגליים ונעשה שימוש בהליך מיוחד (סונוגרפיה דופלקסית) כדי למדוד כמה מהר הדם זורם דרך הכלים.
זה יכול לסייע בהערכת האם כבר קיימת הגבלה בזרימת הדם בכפות הרגליים או ברגליים עקב סוכרת או מחלות קודמות אחרות. אם קיים חשד מבוסס, ניתן לבחון את הצואה בקטריה, פטריות, טפילים או רעלים סביבתיים. חשוב לציין כי במקרה של מחלות במערכת העיכול הקונבנציונאליות, בדרך כלל אין צורך בבדיקות צואה, מכיוון שאין להן השלכות על הטיפול, ולכן הן מהוות בזבוז משאבים.
עם זאת, במקרה של תלונות במערכת העיכול לאחר נסיעה לחו"ל או אם קיים חשד לזיהום הניתן לבדיקה, בדיקת צואה עשויה להועיל. כחלק מהמעי סרטן הקרנה, המומלצת לגברים ונשים מעל גיל 50, מבוצעת בדיקת צואה לדם מוסתר. לעתים קרובות הדם אינו נראה לעין, אך ניתן לגלותו באמצעות בדיקה. אם הבדיקה חיובית לדם, זה יכול להיות סימן למעי סרטן ויש לחקור אותם עוד יותר.
