אִבחוּן
אבל בזמן הֵרָיוֹן, האבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית מחולק למספר שלבים. במהלך התייעצות הרופא / המטופל (אנמנזה), תיאור הסימפטומים הנתפסים יכול לספק אינדיקציה ראשונית לנוכחותם של תסמונת התעלה הקרפלית. בהמשך, ניתן לבסס אבחנה חשודה זו על ידי צעדים נוספים.
במהלך התמצאות בדיקה גופנית, יש לבחון את שתי הידיים בהשוואה. בשלב זה הרופא מקדיש תשומת לב מיוחדת לחריגות גלויות כמו אדמומיות, נפיחות, חבורות ו / או פציעות. בהמשך ניתן לבדוק את ניידות היד והאצבעות וכן את רגישותם באמצעות נהלי בדיקה שונים.
בנוסף, מבחני פרובוקציה שונים הם חלק מהאבחון הסטנדרטי של תסמונת התעלה הקרפלית, אפילו כש הֵרָיוֹן. בבדיקות אלה מנסה הרופא להתגרות ב כְּאֵב אופייני לנוכחות תסמונת התעלה הקרפלית. לדוגמה, הוא מקיש על המנהרה הקרפלית כדי לבדוק אם יש גירוי של עצב חציוני.
בנוסף, כיפוף חזק ממושך של שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד יכול להוביל ל כְּאֵב אופייני לתסמונת הקרפלית. ניתן לבצע בדיקה אלקטרופיזיולוגית גם במהלך הֵרָיוֹן ללא היסוס. שיטה זו יכולה לסייע באישור האבחנה "תסמונת התעלה הקרפלית" ובהערכת מידת המחלה.
במהלך בדיקה זו מהירות הולכת העצבים, כלומר הזמן הנדרש על ידי עצב חציוני להעביר גירוי מוגדר, נמדד. הפחתה במהירות ההולכה העצבית אופיינית לנוכחות תסמונת התעלה הקרפלית. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בהליכי הדמיה נוספים.
במהלך ההריון יש להימנע מהכנת צילומי רנטגן, תהודה ממוחשבת והדמיה תהודה מגנטית במידת האפשר. מסיבה זו, הביצועים של אולטרסאונד בדיקה במהלך ההריון יכולה לסייע באישור האבחנה "תסמונת התעלה הקרפלית". בנוסף, מה שמכונה "אלקטרומיוגרפיה"(קצר: EMG), כמדידת הפעילות החשמלית בשרירים המסופקים על ידי העצב באזור כדור האגודל, מייצגת שיטה חשובה ב אבחון של תסמונת התעלה הקרפלית. ניתן לבצע שיטת בדיקה זו גם במהלך ההריון, במידת הצורך.
