יַחַס
ברוב המקרים, הפרעות בפיגמנטציה אינן דורשות טיפול מכיוון שלרוב אין להן ערך מחלה. עם זאת, הופעה חדשה או שינוי שינויים בעור צריך להיבדק על ידי רופא עור על מנת לא לכלול אבחנה ממאירה. אם אכן מדובר בניוון של העור, האזור הפגוע מוסר בדרך כלל בנדיבות.
זה נעשה תחת הרדמה מקומית והוא ללא כאבים לחלוטין. למרות שאין ערך מחלה לרוב הפרעות הפיגמנטציה, האנשים שנפגעו סובלים במידה ניכרת. טיפול קוסמטי בהחלט אפשרי, במיוחד עבור הפרעות פיגמנט של הפנים או הידיים, או אם אזור גדול מושפע.
במקרים אלה, קרמים שיכולים להסתיר את האזורים הפגועים ובכך לשפר את מראה ה הפרעות פיגמנט יכול להיחשב. ישנם קרמים המכילים חומרי הלבנה העלולים להלבין את האזור הפגוע ולהפוך אותו למבהיר יותר. עם זאת, קרמים אלו עלולים לגרום לאי סדרים ולכן יש להשתמש בהם בזהירות.
במקרים דרסטיים במיוחד, טיפול בלייזר יכול להיחשב לטיפול בהפרעת הפיגמנט לאחר בירור אצל רופא העור המטפל. לפני טיפול בלייזר אצל חלק הפרעות פיגמנט, יש צורך לקחת דגימה מאחד מאזורי העור המושפעים, מכיוון שיש לשלול באופן מהימן את קיומו של גידול ממאיר בעור לפני תחילת הטיפול. אם הפרעת הפיגמנט המדוברת זכאית ל טיפול בלייזר, אפשרות טיפול זו בדרך כלל יעילה ביותר.
משקעי הפיגמנט נהרסים על ידי קרן הלייזר ואז ניתן לפרק אותם על ידי תאי הגוף עצמו. למניעה של הפרעות פיגמנט יש להימנע מגורמי סיכון להתפתחות השינויים. אחד מגורמי הסיכון העיקריים להופעת הפרעת הפיגמנט הוא חשיפה ל קרינת UV. במיוחד אנשים עם סוג עור בהיר צריכים להימנע לחלוטין מחשיפה ל קרינת UV ולהשתמש רק בקרם הגנה כדי לחשוף את עורם לקרינה מסוכנת.
צורות מסוימות של הפרעות פיגמנט דורשות בדיקות לכל החיים על ידי רופא העור המטפל. ניתן לזהות שינויים בפיגמנטציה על ידי תיעוד תמונות של האזורים הפגועים ולטפל בהם במידת הצורך. מרבית הפרעות הפיגמנט דורשות שימוש מודע בקרם הגנה.
מכיוון שרבים מהשינויים בעור מלווים בחשיפה מוגברת ל קרינת UV, ניתן למנוע את הופעתן של רבות מהפרעות הפיגמנט אם משתמשים בקרם הגנה באופן עקבי. אפילו או במיוחד כאשר הפרעות פיגמנט כבר קיימות, השימוש בקרמים אלה מומלץ כמניעה נגד שינויים נוספים. במקרה של הפרעות בהיפופיגמנטציה, בדרך כלל מומלץ גם להשתמש בקרם הגנה מפני שההשפעה הקוסמטית של הפרעת הפיגמנט פחות דרסטית אם משתמשים בקרם עם מקדם הגנה מפני השמש.
הסיכון של כוויית שמש באזורים הלא פיגמנטיים מצטמצם מאוד. במקרה של היפרפיגמנטציה, ניתן להשתמש בקרמים אשר, על ידי בחירת גוון הצבע של הקרם, גורמים לרושם הקוסמטי של הפרעות הפיגמנט להיראות חלשות יותר. במקרה זה, גוון העור וצבע הקרם חייבים להיות מותאמים זה לזה כדי שההסוואה כביכול הזו תוכל לעבוד.
במקרים רבים, השימוש בקרמים מסוג זה יכול להפחית משמעותית את רמת הסבל הקיימת של הנפגעים. מכיוון שלשימוש בקרמים אלו לרוב אין או מעט תופעות לוואי, ניתן להמליץ על יישומם. ישנם בשוק גם כמה קרמי הלבנה, שאמורים להפחית את הופעתן של הפרעות פיגמנט על ידי הלבנת העור.
עם זאת, השימוש בקרמים אלו עלול לגרום לעור מולבן באופן לא סדיר ויש להשתמש בזהירות. מרבית הקרמים בקטגוריה זו מכילים גם חומרי פילינג, ולכן לעיתים קרובות העור יכול להיות מגורה ואדמדם לאחר מריחת הקרמים. אם הפרעת הפיגמנטציה נגרמת מתהליך דלקתי (למשל פיטריאזיס alba), ניתן להשתמש בקרמים אנטי דלקתיים.
לפני שמתבצע טיפול עצמי או מיסוך של הפרעות פיגמנט בקרמים, רופא עור תמיד צריך לבחון את האזורים הפגועים, כך שניתן יהיה לשלול אבחנה ממאירה. מהלך הסוגים השונים של הפרעות פיגמנט משתנה במידה ניכרת. אופן התפתחותם תלוי בסיבתם ובחומרתם.
הסימפטומים של לַבקָנוּת, למשל, נשארים לכל החיים, מכיוון שמחלה זו נקבעת גנטית. נמשים, לעומת זאת, יכולים לבוא וללכת פחות או יותר, ולעיתים קרובות הם נסוגים בכוחות עצמם, לפחות באופן חלקי, בבגרותם. לעומת זאת, מחלת הנקודה הלבנה מראה מראה מהלך מתקדם: הכתמים נעשים גדולים יותר ויותר ויכולים להתמזג לעדרים גדולים.
במקרים נדירים מדווחים כי התסמינים נסוגים באופן ספונטני (רפיגמנטציה). במקרה של הפרעת פיגמנט, היווצרות פיגמנטים צבעוניים מופרעת, מה שאומר שהעור חזק או חלש יותר בצבעים באזורים מסוימים. בהתאם לסיבה (השפעות גנטיות או חיצוניות), הסוגים השונים נבדלים בצורה ובביטוי.
המשותף לכל הפרעות הפיגמנט הוא שאין להן ערך מחלה בכלל או רק ערך מחלה נמוך מאוד. חולים אינם מוגבלים בפועל בחייהם הרגילים, למעט העובדה שהם עשויים לשים לב יותר להגנה מפני השמש או לחוות את השינויים הנראים לעין כמתח רגשי. במקרים כאלה ישנם כמה תרופות שיכולות להחזיר את צבע העור הרגיל ובכך להקל על סבלם של הנפגעים.
