תופעות לוואי של Chlorhexamed® forte | Chlorhexamed® פורטה

תופעות לוואי של Chlorhexamed® forte

מרבית תופעות הלוואי של Chlorhexamed® הן הפיכות, כלומר הפיכות. חולים המשתמשים בתרופה לאורך זמן ארוך יותר מתלוננים לעיתים קרובות מפתחות הפרעות כמעט מתכתיות. התחושה הכללית של מפתחות לקוי.

בנוסף, לשון, שיניים ו חניכים יכול להיות אפרפר עד חום ומשקעים יכולים להיווצר. במקרים נדירים זה יכול לקרות גם שכבת התאים העליונה של הפה רירית נפרד, מה שמכונה desquamation ומוביל לתחושה לא נעימה ב פה. עם זאת, תופעות הלוואי שהוזכרו לעיל הפיכות ונעלמות לחלוטין ברגע שהפסקת התכשיר.

כנראה שתופעת הלוואי החזקה ביותר היא תגובה אלרגית. זו יכולה להיות תגובה לרכיב בתוך הפתרון, שיכול להוביל הלם אנפילקטי ויכול להיות מסכן חיים. לכן יש להשוות את רשימת המרכיבים המדויקת עם האלרגיות האישיות.

Chlorhexamed® פורטה לכאבי גרון

כמה מחקרים הראו כי Chlorhexamed® מסייע נגד זיהומי גרון. ההשפעה האנטיבקטריאלית והאנטי-ויראלית כה חזקה עד שספירת החיידקים בתוך פה אזור הגרון ממוזער פשוט על ידי שטיפה וגרגור. במקרה של כאב גרון הוא נלחם בסימני הדלקת ומקל קשיי בליעה. החומר הפעיל יכול להצמיד את עצמו לשיניים ובכך להיות יעיל ב חלל פה במשך זמן רב יחסית, בעוד שטיפות אחרות פועלות לזמן קצר בלבד. מומלץ להשתמש שוב ושוב במקרה של זיהום חריף בגרון, אך לא לאורך תקופה של יותר משבועיים.

Chlorhexamed® forte לאחר ניתוח שיני בינה

בין אם שטיפה עם Chlorhexamed® לאחר א שן בינה פעולה מבטיחה מהיר יותר ריפוי פצע שנוי במחלוקת. לאחר הסרת שן, בדרך כלל יש לבצע שטיפה זהירה ומעטה מכיוון שא דם קריש נוצר בארובת השיניים הריקה, ההופכת לתאי רקמה. אם מתרחשת שטיפה רבה מדי, דם מוסר ו ריפוי פצע נעשה קשה יותר, אפילו עם Chlorhexamed®. לכן רק שטיפה קצרה וזהירה יעילה ומומלצת, אם בכלל. יש להכניס את התרופות לאט לאט חלל פה ואפילו סיבוב קל של ראש מספיק לשטוף את הפצע.

Chlorhexamed® פורטה לדלקת שקדים

Chlorhexamed® משמש לכל הדלקות באזור פה ואזור הגרון ומשיג הקלה מהירה בתסמינים עקב פעולתו החזקה. במחלות כגון דלקת שקדים, אנגינה, גנגינה רוחבית ו דלקת הלוע, גרגור ושטיפה עם הפתרון יכול להיות כְּאֵב-קלה ונוגדת דלקת. החומר הפעיל כלורהקסידין digluconate יכול להאיץ את תהליך הריפוי ולהקל על התסמינים עקב השפעתו החיידקית בתמיכה בטיפול רפואי. לכן יש להשתמש בו בנוסף לתרופה שנקבעה, אך לא בפני עצמה.