דלקת מפרקים שגרונית מתחילה באופן חתרני בכשני שליש מהחולים עם תסמינים דמויי שפעת כגון:
- עייף
- חוּלשָׁה
- אנורקסיה (אובדן תיאבון)
- תחושת מחלה כללית
הודעה. תסמינים אלה עשויים לשרור בין שבועות לחודשים, ולעכב את האבחנה. ראומטואיד דלקת פרקים מתחיל בצורה חריפה רק בכ -10 אחוזים מהחולים, עם הופעה מהירה של דלקת מפרקים ניוונית (דלקת פרקים של ≥ 5 המפרקים) קשור ל חום, תסמינים כלליים, לִימפָה צומת ו טחול הַגדָלָה. זה אופייני לראומטואיד דלקת פרקים שתסמיני המפרקים הספציפיים מתרחשים באופן סימטרי - כלומר דו-צדדי. עם זאת, בכשליש מהחולים, הסימפטומים עשויים להיות מוגבלים בתחילה למפרק אחד או מעט המפרקים. נפיחות רכה אופיינית ל דלקת פרקים, אשר נגרמת כתוצאה מפליטת מפרקים דלקתית. בשלב המוקדם, קטן יותר המפרקים (> 2) מושפעים בעיקר, כגון מפרקי כף היד, מפרקים בין-פלנגאליים פרוקסימליים ודיסטליים (אצבע מפרקי אמצע בסיס או אצבע וכן מפרקי בסיס הבוהן); מאוחר יותר, מפרקים גדולים יותר כמו מפרקי כף היד, מרפק, כתף, ברך, קרסול מפרקים ועמוד השדרה הצווארי מושפעים גם הם. זו התוצאה:
- ארתרלגיה (כאבי מפרקים) בשעות הבוקר.
- התנפחות מפרקים (מאודם ומחומם).
- כאב לחץ במפרקים
- מגבלות תנועה
- נוקשות מפרקים - נוקשות בוקר הנמשכת יותר מ -30 (-60) דקות היא כמעט תמיד סימן למחלת מפרקים דלקתית
במהלך המחלה ישנם שינויים פרוגרסיביים (פרוגרסיביים) ועיוותים אופייניים, הקשורים לאובדן תפקוד ואיכות חיים מופחתת. יתר על כן, ביטוי איברים מה שמכונה חוץ-מפרקי (שאינו משפיע על המפרקים) אפשרי. אלו כוללים:
- גושים ראומטואידים, תת עוריים - גושים תת-עוריים, גסים, משתנים שנוצרים בעיקר באתרי לחץ; להתפתח אצל 20-30% מהחולים מיקומים אופייניים: גידים ותת עורית (רקמה תת עורית) על פני בולטות גרמי וצידי הרחבה של שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד ומפרק המרפק.
- כללית וסקוליטיס (דלקת בכלי הדם).
- הפטיטיס (דלקת בכבד)
- קרטומלציה - ריכוך (מלציה) עם התכה ועננים של קרנית העין.
- לימפדנופתיה - הגדלה של לִימפָה צמתים.
- ריאה:
- פיברוזיס ריאתי - רקמת חיבורשיפוץ צלקות של ריאות רִקמָה.
- Pleurisy (דלקת של הצדר)
- התרופפות של רצועות, גידים
- תסמיני ציפורניים:
- תסמונת ציפורן צהובה (צהוב-ציפורניים; תסמונת ציפורן צהובה) - ציפורניים דהויות בצבע צהוב.
- דימום בצורת נקודה מתחת לציפורניים
- פרימיוקרדיטיס - דלקת בשכבות של לֵב שריר הנמצא מתחת לעלה הפנימי של קרום הלב.
- פולינופורופתיה - מחלה פריפריאלית עצבים.
- חולשה של שרירי השלד
- תסמונת סיוגרן (קבוצת תסמונות סיקה) - מחלה אוטואימונית מקבוצת הקולוגנוזות, מה שמוביל למחלה דלקתית כרונית של הבלוטות האקסוקריניות, לרוב בלוטות הרוק והמעיים; השלכות אופייניות או סיבוכים של תסמונת סיקה הם:
- Keratoconjunctivitis sicca (תסמונת העין היבשה) בגלל חוסר הרטבת הקרנית ו לחמית עם נוזל דמעה.
- רגישות מוגברת ל עששת בגלל קסרוסטומיה (יבש פה) בגלל הפרשת רוק מופחתת.
- נזלת סיקה (ריריות אף יבשות), צְרִידוּת וכרוני שיעול גירוי ופגיעה בתפקוד המיני עקב הפרעה בייצור בלוטות הרירית דרכי הנשימה ואיברים באברי המין.
- אנמיה (אנמיה)
- טרומבוציטוזיס - כפל של טסיות.
על פי האגודה הגרמנית לראומטולוגיה (DGRh) נחשבים לקריטריונים חשודים של דלקת מפרקים שגרונית:
- שני מפרקים נפוחים או יותר
- נוקשות בוקר של יותר משעה
- ESR מוגבר (קצב שקיעת אריתרוציטים) או רמות CRP.
- איתור גורמים ראומטואידים (RF) או נוגדנים עצמיים לאנטי-מק"ס ((CCP-Ak; CCP-Ak); זה עשוי לאשש את החשד של דלקת מפרקים שגרונית. אזהרה: ממצא שלילי אינו שולל את האבחנה של דלקת מפרקים שגרונית.
