תסמונת מטבולית: תסמינים, גורמים, טיפול

תסמונת מטבולית (MetS) (מילים נרדפות: אינסולין תסמונת התנגדות (IRS); תסמונת מטבולית; תסמונת ריבאן; תסמונת X או רביעייה קטלנית; תסמונת שפע; ICD-10-GM E88.9: הפרעה מטבולית לא מוגדרת; אין ICD-10 תקף גלובלי) מתייחס לנוכחות משותפת של הקריטריונים הבאים, על פי גרונדי:

אם שלושה מחמשת הקריטריונים הללו חלים, א תסמונת מטבולית נוכח.

כלי מקוון זמין בכדי לסייע לרופאי ילדים בהערכת הסיכון לתסמונת מטבולית בקרב ילדים בגילאי 3-10.

בנוסף לקריטריונים לעיל, השינויים הבאים מתרחשים בדרך כלל גם:

  • היפרורמיה - גדל חומצת שתן רמות בדם.
  • סימנים קלים של דלקת בדם (כגון CRP מוגבר מעט - חלבון תגובתי C).
  • Hypercoagulopathy - קרישיות מוגברת של הדם.
  • תפקוד לקוי של האנדותל - שינויים בדפנות הפנימיות של כלי הדם, העלולים להוביל להיווצרות טרשת עורקים (טרשת עורקים, התקשות העורקים)

גורמי הביטוי המכריעים של תסמונת מטבולית הם אכילת יתר ו השמנה.

יחס המין: גברים לנשים הוא 1: 0.9.

שיא תדירות: תדירות התסמונת המטבולית תלויה מאוד בעליית הגיל ומשקל הגוף.

השכיחות (שכיחות מחלות) נעה בין 17.7-21.1% בקרב נשים ובין 21.4-22.7% בקרב גברים (בגרמניה) בשיטות הטיפול הראשוני. בגרמניה השכיחות מוערכת בכ- 9%.

מהלך ופרוגנוזה: יש לטפל באופן עצמאי במחלות החלקיות הנוכחיות של התסמונת המטבולית. עם זאת, מהלך המחלה תלוי במידה רבה עד כמה החולה מסלק את האדם או ממזער אותו גורמי סיכון (השמנה; התנהגות תזונתית לקויה; חוסר בפעילות גופנית מספקת) הקשורה לתסמונת המטבולית. אנשים שנפגעו הם בעלי סיכוי גבוה פי שלוש לפתח סיבוכים לב וכלי דם כגון אוטם שריר הלב (לֵב התקפה) או apoplexy (שבץ).