הַגדָרָה
הכרוני כְּאֵב בדרך כלל מבינים את התסמונת ככואבת מצב שנמשך יותר מחצי שנה. חשוב להבחין בחריפה כְּאֵב מכאב כרוני. החריף כְּאֵב נמשך זמן קצר בלבד וקשור לאירוע כאב.
כאב חריף מתרחש, למשל, כאשר אחד נפצע, אך מסתיים כאשר הפצע נרפא. הכאב הכרוני לא ניתן לייחס ישירות לאירוע כאב ישיר. לפיכך לכאב כרוני אין אזהרה או תפקוד מגן כמו כאב חריף.
לעתים קרובות כאב כרוני נובע מכאבים חריפים, למשל כאשר הכאב לא טופל בצורה מספקת. מכיוון שלכאבים אין פונקציה ישירה במקרה זה, תסמונת הכאב הכרוני נחשבת לתמונה קלינית עצמאית. בנוסף, מרכיב פסיכולוגי ממלא לעתים קרובות תפקיד מכריע.
כאב כרוני יכול להיות תוצאה של מחלת נפש, אך יחד עם זאת כאב נפשי חריף יכול להפוך לכאב כרוני עקב מרכיב גופני נוסף. תסמונת הכאב הכרוני אינה תמונה קלינית נדירה. למעלה משמונה מיליון אנשים בגרמניה סובלים מכאבים כרוניים.
הטיפול אינו קל, מכיוון שהכאב אינו נגרם על ידי אירוע ספציפי. בכאבים חריפים, לעתים קרובות קל לטפל באירוע כזה. לכן יש לטפל בחולים הסובלים מכאבים כרוניים בשיטות רבות ושונות בו זמנית.
מחלה כרונית ומחלה כרונית באופן עקרוני ניתן להבחין בין ארבעה סוגים שונים של כאב, אשר כל אחד מהם יכול להוביל לתסמונת כאב כרונית. סיבה אחת לכאב היא מה שמכונה כאב פסיכוגני. כאב זה לא נגרם מפגיעה פיזית, אלא מפגיעה בנפש.
לפיכך, מחלות נפש כגון דכאון או דמיון הזוי וחרד יכול להוביל גם לכאב שיש לטפל בו. כאב נוירופתי נובע מפגיעה או מפגיעה בעצב עצמו. בגוף האדם, עצבים מוטלת על המשימה לנהל תפיסת חושים וכאב מהפריפריה שלנו מוֹחַ.
If עצבים נפגעים, התוצאה היא חווית כאב קבועה וחזקה. סיבות שכיחות לכאב נוירופתי הן זיהומים נגיפיים, כגון הרפס זוסטר, או סוכרת. כאב בנוספטיבים הוא הכאב שאנו חשים כשאנחנו נפצעים.
לדוגמא, חתך בעור גורם לשחרור חומרים המגרים את עצבים וכך להוביל לכאב. אם כאב כזה מתרחש לאורך זמן ארוך יותר, העצבים מגורמים יתר על המידה וכאב שנקרא זיכרון מתפתח. זהו הבסיס להתפתחות תסמונת כאב כרוני.
אנשים תופסים גם כאב nociceptive כאשר איברים פנימיים נפגעים. הצורה האחרונה של כאב היא כאב מיופאסיאלי. מקור הכאב הזה בשרירים ויכול להופיע למשל במחלות ראומטיות.
ללא קשר למקור הכאב האקוטי, הוא תמיד יכול להיות כרוני אם לא מטפלים בו או מטפלים בו נכון. לעיתים קרובות מרכיב פסיכולוגי ממלא תפקיד מכריע בתסמונת הכאב הכרוני. ניתן להסביר את ההתפתחות בצורה הטובה ביותר באמצעות דוגמה.
חולה דמיוני בן 50 סובל מא החליק דיסק, מה שגורם לו כאב בישבן עם קרינה ברגליים. בשלבים הראשונים זה נקרא אירוע כאב חריף. מתוך עקשנות הוא מתעלם מהכאב ומסרב ללכת לרופא בתקווה שהכאב יחלוף מעצמו תוך מספר ימים.
רק לאחר חודשים החולה עוזב את הרופא, הנותן לו אישור מחלה ומפנה אותו לאורתופד. בסך הכל עברו חצי שנה עד האבחון והטיפול הסופי. דוגמה זו מציגה שלוש דרכים שונות להתפתחות תסמונת כאב כרוני.
ראשית, יש מרכיב פסיכולוגי מכריע. על ידי חופשת מחלה, המטופל מתוגמל בעקיפין על סבל הכאב שלו, שכן המטופל לא רק צריך ללכת לעבודה. זה מגביר את קבלתו של המחלה.
בנוסף, המטופל מבחין כי אינו יכול לעשות דבר כנגד הכאב בכוחו ובדרך זו מפתח תחושת חוסר אונים. גישה פסיכולוגית זו מעדיפה בסופו של דבר התפתחות של תסמונת כאב כרונית. במיוחד גברים חיים עם הגישה שתמונות קליניות רבות שוככות פשוט על ידי התמדה.
למשל, הם לוקחים משככי כאבים בתדירות נמוכה בהרבה מנשים. עם זאת, תסמונת כאב כרונית ולא מטופלת זו מובילה לכך שהגוף מתרגל לכאב ורואה את זה תקין. הם אומרים שהגוף מפתח כאב כביכול זיכרון.
זה אחראי על כיכר הכאב. סיבה אחרונה היא הקיבעון הגופני והנפשי בכאב חריף עד כרוני. רק הרעיון של כאב במהלך תנועה מסוימת יכול להוביל לתפיסה של כאב ב מוֹחַ.
גם ההנחה המתמדת של יציבה מקלה עלולה להוביל להתפתחות תסמונת כאב כרונית. לסיכום, כל מטופל הסובל מכאבים לאורך יותר מחודש צריך להתייעץ עם רופא לטיפול בכאבים ואולי בגורם בהקדם האפשרי. הטיפול בכאב חריף קל ויעיל בהרבה מזה של תסמונת כאב כרוני. לכן, יש להימנע מלתת לכאב כרוני להתפתח.
כל המאמרים בסדרה זו:
