תסמונת כאב אגן כרוני
כרוני כאב אגן תסמונת מתארת הפרעה המאופיינת בכאב ממושך באזור האגן ובגב התחתון. המחלה מופיעה בתדירות גבוהה יותר אצל גברים לאחר גיל 50 והיא שייכת באופן רשמי לתמונה הקלינית של חיידק דלקת בערמונית (דלקת הערמונית), גם אם הגורם לכרוני כאב אגן תסמונת אינה זיהום חיידקי. כְּרוֹנִי כאב אגן תסמונת מוגדרת ככאב באזור האגן הקיים יותר משלושה חודשים וקשור לתלונות של ערמונית.
הבחנה נוספת נעשית בין צורה דלקתית ולא דלקתית של אגן כרוני כְּאֵב תִסמוֹנֶת. הסיבה המדויקת אינה ידועה ולעיתים קרובות לא ניתן להסביר אותה למטופל באופן מלא. הסימפטומים הם אגן המילה כְּאֵב, בעיות עם שתן והפרעות בתפקוד הזיקפה.
האבחנה נעשית על בסיס אנמנזה יחד עם a בדיקה גופנית של האגן ו בדיקת שתן. בנוסף, ניתן לבחון גם את השפיכה ולבצע transrectal אולטרסאונד של ערמונית ניתן לבצע. במהלך בדיקה זו, בצורת בדיקה אולטרסאונד בדיקה מוכנסת לתוך חַלחוֹלֶת, וכתוצאה מכך רזולוציה טובה יותר של ערמונית. הטיפול מוגבל להקלה על הסימפטומים. בין היתר ניתן לתת תרופות בכדי להקל על אי הנוחות שבמתן שתן ו משככי כאבים.
סיווג לפי ICD
ה- ICD (סיווג סטטיסטי בינלאומי למחלות וקשורות בְּרִיאוּת בעיות) היא מערכת סיווג בשימוש בינלאומי למחלות. סטנדרטיזציה זו חשובה לצורך ביצוע אבחנות אחידות. זה גם ממלא תפקיד מכריע בחיוב עם בריאות חברות ביטוח.
תסמונת הכאב הכרוני ותתי הסוגים שלו מופיעים גם ב- ICD. הבחנה נעשית כאן על פי הרקע המדויק ומאפייני התמונה הקלינית. הבעיה היא שמחלות נפש אינן רשומות ב- ICD.
עם זאת, תסמונת הכאב הכרוני לעתים קרובות יש מרכיב פסיכולוגי. הוכח גם כי מעורבות נפשית בכרוניפיקציה של כְּאֵב ממלא תפקיד מכריע בעוצמת המחלה ובמהלכה. לכן הוסיפה ה- ICD בהתאם, כך שמופיעות צורות סומטיות (פיזיות) ופסיכולוגיות של תסמונת כאב כרוני. למעשה, תת-הפריטים השונים אף מפרטים בפירוט רב יותר האם מחלת נפש הגיע קודם ואז המחלה הפיזית או להיפך. הבחנות מדויקות אלה מאפשרות סטנדרטיזציה של אבחון וטיפול רפואי ברמה בינלאומית.
סיווג לפי גרברסהאגן
עם הסיווג של גרברסהאגן, ניתן לסווג בצורה מדויקת יותר את הכרוניזציה של הכאב. הסיווג מכיל חמישה צירים שונים, שכל אחד מהם מחולק לשלושה שלבים. שלב 1 מציג את הפרוגנוזה הטובה ביותר, ואילו שלב 3 מוקצה להפרעות הכאב הקשות ביותר.
הציר הראשון מתאר את מהלך זמני של מצבי הכאב. יש לשים לב האם הכאב קיים תמיד או זמני בלבד והאם עוצמת הכאב משתנה או שהכאב ברציפות בעוצמה שווה. אם הכאב חמור במיוחד, מכנים אותו שלב 3.
אם הכאב רק לסירוגין ועוצמתו חלשה, מכנים אותו שלב 1. הציר השני עוסק בלוקליזציה של הכאב. אם המטופל יכול להקצות את הכאב בבירור לאזור גוף, הוא נמצא בשלב 1.
במקרה של מפוזר, שאינו ניתן למיקום כאב בכל הגוף, המטופל מכונה שלב 3. הציר השלישי עוסק בצריכת תרופות נגד כאבים. בהקשר זה, תשומת לב מיוחדת מוקדשת לשאלה האם יש מנת יתר או שימוש לרעה בתרופות.
אם זה המצב לאורך תקופה ארוכה יותר, המטופל מכונה שלב 3. אם תרופה עצמית נכונה וקשורה לכאב, החולה מסווג כשלב 1. הציר הרביעי מתאר את מידת החולה. דורש עזרה רפואית.
ליתר דיוק, תשומת הלב מוקדשת האם המטופל מבקר באופן קבוע אצל רופא (לעיתים קרובות אצל רופא המשפחה) במידת הצורך, או, בדרך כלל מתוך ייאוש, מבקר במתקנים רפואיים רבים ושונים בפרקי זמן קצרים. במקרה הראשון זה תואם את שלב 1 לפי גרברסהאגן, בשלב השני לשלב 3. הציר החמישי והאחרון עוסק בסביבה החברתית של המטופל.
אם זה יציב או רק נטל מעט על ידי בעיות, זה שלב 1. אם המבנה המשפחתי התפרק והמטופל אינו משולב בחיים המקצועיים ובחברה, זהו שלב 3. לסיכום, סיווג הכרוניפיקציה של הכאב על פי Gebershagen מציע מערכת סיווג רב מימדית שממנה ניתן לקרוא את הסימפטומים וגם את הטיפול של המטופל במחלה. עם זאת יש לציין כי הגבולות בין השלבים מטושטשים לעיתים קרובות ולכן סיווג אינו תמיד מדויק.
כל המאמרים בסדרה זו:
