ליבנה: שימושים רפואיים

מוצרים

מוצרים זמינים מסחרית כוללים תה, תערובות תה, החתך תרופה רפואית, טיפות, ו מיץ ליבנה (בְּחִירָה). תמציות of לִבנֶה עלים הם מרכיבים אופייניים של כליה ו שלפוחית ​​שתן דראגי ו כליה ו שלפוחית ​​שתן תה.

צמח גבעול

צמחי האב הם לִבנֶה עצים (ליבנה בוכה) ו (ליבנה פלומתי) ממשפחת ליבנה. שני המינים הם ילידי אירופה. ליבנה לגדול בעיקר בחצי הכדור הצפוני.

תרופה תרופתית

שדר עלים (Betulae folium) משמשים לרוב כחומר גלם מרפא. הם מורכבים מעלים עלווה יבשים שלמים או חתוכים של שני המינים או כלאיים של שני המינים. הפרמקופואה דורשת תוכן מינימלי של פלבנואידים. שני מוצרים שונים נקראים מיץ ליבנה (Betulae succus). ראשית, ניתן להשיג אותו מעלי ליבנה, בדרך כלל על ידי מיצוי עם ממס כגון אתנול. שנית, הגבעולים משועממים באביב, ו מיץ ליבנה יוצא. ראה מתחת למיץ ליבנה.

רכיבים

המרכיבים של עלי ליבנה כוללים:

  • פלבונואידים
  • טאנינים
  • חומצות קרבוקסיליות פנוליות: חומצה כלורוגנית
  • שמן חיוני
  • אלכוהול טריטרפן
  • ויטמינים, במיוחד ויטמין C

אפקטים

תכשירים מעלי ליבנה הם בעלי תכונות משתן ואנטי בקטריאליות.

אינדיקציות לשימוש

אל האני תרופות משמשים באופן מסורתי כ תרופות משתנות, למשל, בדלקתיים וחיידקיים מחלות בדרכי השתן כמו דַלֶקֶת שַׁלפּוּחִית הַשֶׁתֶן. עלי ליבנה משמשים גם למחלות ראומטיות ולמניעה כליה אבנים. ברפואה אלטרנטיבית משמשים עלי ליבנה לטיהור או דטוקסיפיקציה ("גמילה").

מִנוּן

את התה מכינים כחליטה עם כפית אחת תרופה רפואית לכוס. אפשר לתלות במשך 5 עד 10 דקות. לשתות כוס אחת מספר פעמים ביום.

התוויות נגד

  • רגישות יתר
  • ילדים מתחת לגיל 6

אמצעי זהירות מלאים ניתן למצוא בתווית התרופה.

תופעות לוואי

אפשרי תופעות לוואי כוללים תגובות רגישות יתר והפרעות במערכת העיכול.