מה גורם לעקירת כתפיים?
כבר הופנתה ההבחנה בין פריקת כתף טראומטית לאטראומטית. הסיבות המתאימות להתפתחות שתי הצורות של פריקת כתף מתוארות בפירוט רב יותר להלן. פריקת כתף חוזרת פוסט טראומטית מניחה פריקה ראשונית טראומטית ולכן יכולה להיחשב כצורה חלקית של פריקת כתף טראומטית.
הסיבות לפריקת כתף טראומטית ניתן למצוא, למשל, למשל, היא מופיעה בתדירות הגבוהה ביותר כתוצאה מנפילה: כאשר מנסים לרסן את הזרוע, מפרק הכתפיים נתון לפתע ללחץ גדול ועלול להיות מסובב בצורה לא טובה. מסיבה זו, המנגנון התומך של רצועות ושרירים אינו יכול עוד להחזיק את המפרק והוא נקע. אותו דבר יכול לקרות בענפי ספורט מסוימים, כגון טֶנִיס, סקי וכדוריד.
בהתאם לכיוון בו מופעל הכוח ובכך העקירה, מבדילים בין פריקת כתף קדמית, אחורית ותחתונה, כאשר פריקת כתף קדמית היא הנפוצה ביותר. הסיבה הקלאסית לפריקת כתף קדמית היא נפילה לאחור, בה הזרוע נופלת באומללה על הקרקע. אמנם תאונות ספורט הן הגורם השכיח ביותר לעקירות כתפיים בקרב צעירים, אך הסיכון לנפילה הוא סיכון גדול בקרב אנשים מבוגרים.
בנוסף, יציבות הרצועות והשרירים בגוף פוחתת לרוב עם השנים. נקעים קודמים מהווים גם גורם סיכון, מכיוון שמנגנון הרצועות משאיל את עצמו לאורך זמן במידה מסוימת.
- תאונות או
- השפעות כוח
הסיבות ומנגנוני הפציעה של פריקת כתף חוזרת פוסט טראומטית נחשבים כמובנים במידה רבה.
הם נחשבים "חוזרים" בגלל שמם, כך שכבר חייב היה להתרחש נקע ראשוני טראומטי (הקשור לתאונה), ובנוסף יתכן שלא החלים כמתוכנן. הגורמים השכיחים ביותר לעקירת כתפיים חוזרת פוסט טראומטית הם
- נזק שנשאר לאחר לוקס טראומטי ראשוני, המתרחש בדרך כלל לראשונה בבגרות.
- נגע בנקרט סחוסי / גרמי (= קרע של הלברום גלנואידלה בהקשר של לוקציה של מפרק הכתף הקדמי)
- נגע היל-זאקס (= רושם בקצה הגבי (לכיוון הגב, לרוחב) של ראש ההומל; בפריסה רגילה)
- חולשת מנגנון הקפסולה-רצועה
- אובדן פרופריוספציה (= אובדן תפיסה ושליטה במיקום הגוף במרחב; הפרעה חושית)
- חולשת שרירים למרות שיקום הולם
באזור של פריקת כתף רגילה, האטיולוגיה והפתוגנזה של המחלה עדיין לא הובהרו מספיק. מבחינה קלאסית, נקע ראשון נמצא בתת-קבוצה זו, המופנית בדרך כלל לתהליך הקורקואידיה (= תהליך הקוראקואיד). עקירה ראשונה רגילה מתרחשת בעיקר ב ילדות והתבגרות. בדרך כלל נותר חוסר יציבות, שלרוב אינו כואב. בנוסף, גורמים מסוימים מניחים שיש להם השפעה חיובית על התפתחות נקע כתף רגיל:
- חריגות באזור מנגנון הקפסולה-רצועה
- קישור צולב של קולגן השתנה או הרכב הקפסולה
- דיספלסיה של חלל הגלנואיד (מגע גלנואיד מופחת)
- נטייה מוגברת של השקע לפנים, סיבוב מופחת של ראש ההומלר לאחור
- חולשת רקמת חיבור מולדת תסמונת אהלרס-דנלוס (יתר גמישות, פגיעות מוגברת והפרעת ריפוי פצעים בעור, לחץ יתר במפרקים עם נטייה לפריקה; תמונה קלינית תורשתית) תסמונת מרפן (תמונה קלינית תורשתית, מחלת רקמת חיבור מיוחדת: שינויים בעיניים, habitus ומערכת לב וכלי דם)
- תסמונת אהלרס-דנלוס (היפר-אלסטיות, פגיעות מוגברת והפרעת פצעים בעור, מתיחת יתר של המפרקים עם נטייה לפריקה; תמונה קלינית תורשתית)
- תסמונת מרפן (תמונה קלינית תורשתית, מחלת רקמת חיבור מיוחדת: שינויים בעיניים, הרגל ומערכת הלב וכלי הדם)
- הפרעות בתפקוד השרירים
- תסמונת אהלרס-דנלוס (היפר-אלסטיות, פגיעות מוגברת והפרעת פצעים בעור, מתיחת יתר של המפרקים עם נטייה לפריקה; תמונה קלינית תורשתית)
- תסמונת מרפן (תמונה קלינית תורשתית, מחלת רקמת חיבור מיוחדת: שינויים בעיניים, הרגל ומערכת הלב וכלי הדם)
