שבירת אצבעות

את האצבעות קל מאוד להפצע מבנים בגופנו מבחינה אנטומית. אֶצבַּע שברים הם אחד האירועים הטראומטיים הנפוצים ביותר בחדר המיון. להבין אצבע שברים, זה עוזר להבין את האנטומיה הבסיסית של היד.

היד מחולקת לשלושה חלקים: שׁוֹרֶשׁ כַּף יָדכף יד ואצבעות. האצבעות מושפעות לרוב בפציעות ביד. כל אחד מהם מורכב משלושה חלקי עצם: Phalanx proximalis, media ו- distalis.

רק לאגודל יש רק שתי פלנגות. כל אלה עצמות יכול להיות מושפע בהקשר של א אצבע שֶׁבֶר. המבנים מחוברים על ידי רצועות ושרירים רב שכבתיים.

למרות מבני מגן אלה, שברים באצבעות מתרחשים שוב ושוב בגרמניה. בשברים באצבעות, מבדילים בין פרוקסימלי (העצם שמאחורי המפרק המטקרפופלאנגאלי), המדיאלי (הפלנגות האמצעיות) לבין שברים באצבעות דיסטלי (העצם מתחת לציפורן). הדיסטלי שֶׁבֶר הינה פציעת ספורט שכיחה יותר ומהווה כמעט מחצית מכל השברים ביד. האצבע האמצעית מושפעת בדרך כלל, והגורמים לעיתים קרובות הם תנועות טראומטיות כגון פיתול או מתיחת יתר וחבורות. שברים בפלנקס נחשפים לצמיתות לכוחות שרירי היד הרבים ולכן הם רגישים מאוד להתפתלות או לקיצור ויכולים לבלוט בזוויות לא פיזיולוגיות.

גורם לשבר באצבע

הסיבות שֶׁבֶר של פלנקס משתנים ביותר. תנועות יומיומיות רבות דורשות את פעילות אצבעותינו. פגיעות בפלנגות נגרמות בדרך כלל מפעילות ספורטיבית, תאונות עבודה או דרכים או אירועים טראומטיים אחרים. הסיבה לשבירת פלנקס יכולה להיות מוגזמת מתיחה, פיתול, סחיטה או מכה ישירה באצבע.

אִבחוּן

ככלל, אם יש חשד לשבר של פלנקס, קרני רנטגן נלקח על מנת לאשר את האבחנה במידת הצורך. ה קרני רנטגן תמונה מאפשרת לזהות את סוג השבר ולהתאים את הטיפול למקרה האישי. מכיוון שיש סוגים שונים של שברים, שכולם קשורים לאפשרויות טיפול שונות, אבחנה מדויקת על ידי הרופא המטפל היא הכרחית בהחלט במקרה של שבר באצבע.

מאז עצמות האצבעות קטנות יחסית, יכול להיות שצריך לבצע כמה צילומי רנטגן כדי לקבוע בדיוק אם קיים שבר ואם כן, איזה. על מנת לבצע השוואה, ייתכן שיהיה צורך גם בכך רנטגן היד שלא מושפעת. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מבוצעת בדרך כלל רק במקרה של שברים בעצמות מורכבות מאוד.

בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת ניתן להעריך שברים שלא ניתן לאבחן באופן אמין בצילום רנטגן. חסרון בטכניקה זו שאין לזלזל בה הוא חשיפת הקרינה הגבוהה משמעותית עבור האדם הנבדק. בעזרת הדמיית תהודה מגנטית (MRI; טומוגרפיה ספין גרעינית) ניתן לאבחן שברים בעצמות שאינם נראים בתמונת רנטגן רגילה. טכניקה זו שימושית גם להערכת שכנות דם כלי ו סָחוּס מבנים, מה שגם לא אפשרי בתמונת רנטגן. אם האבחנה של שבר באצבע אינה מתבצעת בשיטת האבחון, ייתכן שהיא גם א חבורה של האצבע.