מבוא
מוֹחַ ציסטות הן חללים המופרדים ברקמת המוח, אשר יכולים להיות ריקים או למלא נוזלים. לפעמים הם מחולקים בנוסף למספר חדרים קטנים. מוֹחַ ציסטות בדרך כלל שפירות וכל עוד הן אינן גורמות לתסמינים כלשהם, לא תמיד יש צורך לטפל בהן. במקרה זה הם לרוב ממצא מקרי. עם זאת, אם לחולה יש תסמינים של כישלון, כאב ראש או תסמינים אחרים הנגרמים על ידי מוֹחַ ציסטות, יש לטפל בהן.
סיבות
יכולות להיות סיבות רבות ושונות להתפתחות ציסטות מוחיות. באופן כללי, ציסטות יכולות להיווצר בעקבות פגיעה קודמת ברקמת המוח. לדוגמא, אם דם האספקה למוח ירודה מדי בשלב מסוים, למשל בגלל הסתיידות ב כלי, זה מוביל לא שבץ.
רקמת המוח המושפעת נפגעה קשות מכיוון שהיא סופקה באופן זמני ואולי אפילו תמות. זה מוביל לנזילות של הרקמה הפגועה. זה יכול להתפתח לציסטה.
קרישים במוח השוצף כלי יכול גם להוביל לפגיעה ברקמת המוח עקב דם גודש, אשר יכול לבוא לידי ביטוי גם באמצעות היווצרות ציסטה תגובתי. ציסטות מוח נמצאו שכיחות יותר גם בקרב אנשים שסבלו לחץ דם גבוה במשך זמן רב. חולים עם לחץ דם גבוה נמצאים בסיכון מיוחד לדימום ברקמת המוח (דימום תוך מוחי), כמו כלי בסופו של דבר כבר לא מסוגלים לעמוד בלחץ הגבוה ובקרע. בעקבות דימום כזה, אם הם שורדים, ציסטות מוח יכולות להתפתח.
ציסטות ארכנואידיות
לבסוף יש ציסטות ארכנואידיות. הם נקראים כי ציסטות אלה ממוקמות בארכנואידאה, מה שנקרא עור קורי העכביש. זו השכבה האמצעית של קרום שמקיפים את המוח מבחוץ.
בדרך כלל ציסטות ארכנואידיות הן מולדות ומתגלות בדרך כלל במקרה במהלך בדיקת MRI או CT. הם שפירים וממלאים בדרך כלל נוזלים (לרוב עם נוזל מוחי, כלומר נוזל מוחי רגיל). אם הם לא גורמים לחולה אי נוחות, הם לא בהכרח צריכים להיות מטופלים. עם זאת, אם ציסטות ארכנואידיות דוחסות אזורים חשובים במוח עקב מיקומן ומעכבות את תפקודן, יש צורך בטיפול.
