ספירוארגומטריה

מילה נרדפת: Ergospirometry, engl: בדיקות אימון לב-ריאות (CPX)

הַגדָרָה

Spiroergometry הוא הליך רפואי שהוא שילוב של spirometry ו- ארגומטריה. ארגו פירושו הרבה כמו עבודה. ארגומטריה מאופיין בכך שהנבדק מבצע עבודה פיזית בעוד שנרשמים פרמטרים חיוניים מסוימים.

ספירו פירושו ככל נשימה. משמעות הדבר היא כי ספירומטריה משמשת למדידה ריאות כרכים ומתייחס אליהם זה לזה. מטרת הספירוארגומטריה היא לבדוק את תפקוד ה- לֵב וריאות (ביצועי לב ריאה) וכן חילוף החומרים במנוחה, בעומס הולך וגובר ובעומס הגבוה ביותר האפשרי. Spiroergometry הוא אפוא הליך המשמש ברפואת ספורט וביצועים, אך גם ב קרדיולוגיה, ריאתי ורפואה תעסוקתית. הוא משמש כמדידה אובייקטיבית לא פולשנית של ביצועים פיזיים.

פיזיולוגיה

ככל שהגוף מייצר יותר כוח, כך הוא זקוק לחמצן רב יותר. הגוף זקוק לאנרגיה לאורך כל חייו. אנרגיה זו מתקבלת במידה רבה מפירוק הסוכר (גלוקוז), מה שמכונה גליקוליזה.

במהלך מאמץ גופני בינוני, הגוף נמצא במצב של ייצור אנרגיה אירובית. יש מספיק חמצן זמין לחילוף החומרים פחמימות (סוכר) לחלוטין, הסוכר מתפרק למוצרי הקצה שלו. אם העומס עולה במידה כזו שהשרירים ושאר חלקי הגוף זקוקים ליותר חמצן מכפי שניתן לספק, סף אנאירובי, המכונה גם חומצת חלב סף, חורג והגוף נמצא במצב של ייצור אנרגיה אנאירובית.

פחמימות עדיין עוברים חילוף חומרים, אך אי אפשר לפרק אותם יותר לתוצר הסופי, אלא רק לחומר הפירוק חומצת חלב. לקטט מיוצר גם לפני שהגיע ל סף אנאירובי אך בכמויות קטנות יותר. ניתן להשיג ביצועים אנאירוביים רק על פני פרק זמן קצר, בדרך כלל תוך מספר דקות, ואילו ביצועים אירוביים הם סבולת ביצועים, למשל ב מרתון. אספקת החמצן כמו גם הביצועים באזור האירובי והאנאירובי ממלאים תפקיד מרכזי בספירוארגומטריה.