מפרקים: מבנה, פונקציה ומחלות

מפרק הוא מפרק מטלטל המחבר לפחות שניים עצמות באופן שתנועה תתאפשר. כאן, יש צורות מפרקים שונות כמו גם האפשרות שקיימים קשרים דמויי מפרקים, אשר נקראים אז שקר המפרקים.

מהם מפרקים?

באנטומיה, המפרקים, הנקראים ארטיקולציות, מתוארים כמפרק בין שני חלקים גרמיים או סחוסים של השלד, המופרדים על ידי חלל משותף. עם זאת, לשלד האנושי מספר צורות מפרקים שונות המשתנות במבנה ובתפקודן. צורות מפרקים אופייניות הן:

• מפרק כדור ושקע
• מפרק ביצה
• מפרק אוכף
• מפרק ציר
• מפרק גלגל

אנטומיה ומבנה

לא אותנטי המפרקים, המכונים סינכונדרוזים או articulationes cartilaginae, הם קשרים גרמיים שאין להם הפרעה, כלומר, אין מרחב משותף, וכמו רקמת חיבור או קשרים סחוסיים, בעלי מוגבלות בתנועה. לעתים קרובות, מדובר באזורי גדילה או חיבורים בין חלקי עצם שעל אף יציבות ניכרת הם אמורים להיות בעלי מידה מסוימת של ניידות. דוגמאות כוללות את הקשרים הסחוסיים בין צלעות ו סטרנום, סימפיזת הערווה או רקמת חיבור חיבור בין האולנה לרדיוס. אם לאחר השלמת הצמיחה, סָחוּס הופך לחלוטין למבנים גרמיים, חיבורים אלה נקראים סינוסטוזות. מפרקים אמיתיים, דיארתרוזים או מפרקים לא רציפים, יש הפרעה בין עצמות מעורב במפרק. הפרעה זו נקראת מרחב המפרק, אשר מפותח פחות או יותר בהתאם לתפקוד המפרק. כאן, מרחב המפרק מפריד בין משטחי המפרק המכוסים במפרק סָחוּס. המפרק האמיתי מוקף בא כמוסה משותפת, המורכב משתי שכבות. הקרום הפנימי סינוביאליס והקרום החיצוני פיברוזה יוצרים את הקפסולה, המקיפה היטב את המפרק ויוצרת חלל סגור מבפנים, חלל המפרק. ה כמוסה משותפת מתחזק לרוב על ידי רצועות, מה שמכונה רצועות קפסולריות. כדי לאפשר ניידות ומשחק משותף, המפרקים מלאים בנוזל צמיג, ה- נוזל סינוביאלי, בתוך הקפסולה. דוגמאות למפרקים אמיתיים כוללים את קרסול משותף, מפרק הברך, או מפרק ירך.

פונקציות ומשימות

יתר על כן, ניתן לבדל את המפרקים גם על פי צורתם, תפקודם או תנועתם. לפיכך, ניתן להעביר מפרקי צירים כגון מפרק המרפק רק בתוך ציר גוף אחד, לכיפוף או מתיחה. ה מפרק הברךלעומת זאת, המסווג כמפרק גלישה סיבובי, ניתן להזזה דו-מימדי. כאן, בנוסף לכיפוף והארכה, פנימי ו- סיבוב חיצוני אפשריים גם כן. אם מדברים על מפרקי כדור ושקעים, אז מפרקי הירך והכתף רלוונטיים כדוגמאות, שניתן להזיזם בשלושת צירי הגוף. כאן, בנוסף לתנועות של כיפוף והארכה, יתכן גם סיבוב וגם התזה והידוק. תלוי בסוג המפרק, שונה צורות תנועה אפשריים ומוצאים להורג. מבחינה פונקציונלית, המפרקים מוגבלים על ידי המבנים המקיפים אותם, כגון שרירים, עצמות או אפילו את הקפסולה. ה מפרק אוכף אגודל ממלא כאן תפקיד מיוחד. היא מבדילה את תפקידה של יד האדם מזו של יונקים אחרים. הסיבה לכך היא שמבנה המפרק וניידותו מאפשרים את האופוזיציה כביכול, הידועה גם כאחיזת הצבת. בשל אפשרויות תנועה נוספות של מפרק זה, הניידות דומה למפרק כדור ושקע.

מחלות

מחלות ידועות של המפרקים הן ארתרוזיס, בו המפרק מראה ללבוש באופן שאינו מתאים לגיל. הנה, יש כמה אפשרויות לפיהן ארתרוזיס יכול להיגרם. כך, במקרים רבים, עומס יתר קבוע או עומס שגוי של מפרק אחראים לתלונות. דוגמאות נמצאות לעיתים קרובות במפרקי הברך והירך. גם דלקות או פציעות עלולים לגרום ארתרוזיס, לפיה שחיקת המפרק היא תוצאה של המחלה הקודמת. פציעות בקפסולה או ברצועה כתוצאה מתאונה או טראומה מכונות לעיתים קרובות פציעות במפרקים. הדוגמה הידועה ביותר היא רצועה צולבת קרע ב מפרק הברך, כאשר המפרק בפועל לא נפגע, אלא רק מבנים בתוך המפרק. מעורבות ישירה במפרק מתרחשת לעיתים קרובות בהקשר של שברים כאשר גם משטחי המפרק מושפעים והמפרק סָחוּס נפגע או שחלקים ממשטחי המפרק מתנתקים עקב פגיעת הכוח. מחלות מפרקים אחרות, ארתרופתיות, נמצאות באזור המפרקים דלקת, ידוע כ דלקת פרקים. מכיוון שכאן הסיבות לרוב אינן ברורות ויש להבהירן דיפרנציאלי דיאגוסטיש, ישנם שמות שונים, כגון דלקת מפרקים ניוונית או גם שגדון. צורות מיוחדות של מחלות מפרקים הן, למשל, הלוקס ולגוס, העקיפה הפתולוגית של הבוהן הגדולה, או הפטלה chondropathia, שבה גב הסחוס של הברך משתנה וגורם בצורה ניוונית כְּאֵב כמו גם מגבלות תנועה.

הפרעות אופייניות ושכיחות

• אוסטאוארתריטיס
• דלקת מפרקים
• כאב מפרקים
• התנפחות מפרקים
• דלקת מפרקים שגרונית