כאב בקצה החיצוני של כף הרגל

הַגדָרָה

כְּאֵב בקצה החיצוני של כף הרגל יש תפיסה חושית לא נעימה שיכולה להיגרם ממגוון גורמים. ה כְּאֵב אופי של כאב בקצה החיצוני של כף הרגל יכול להיות דקירה, שריפה, משיכה או פעימה, גם תלוי מה בסופו של דבר מעורר את הכאב. מבחינה אנטומית, שרירים שונים, שלהם גידים ו עצבים לרוץ לאורך הקצה החיצוני של כף הרגל. בקצה החיצוני של כף הרגל, עצמות של החמישי מטטרסל, ובכלל זה המפרקים שמחברים את הפרט עצמות, נמצאים. נמשך יותר כְּאֵב בקצה החיצוני של כף הרגל אינו פיזיולוגי ועליו להבהיר אותו על ידי רופא בשל סיבות אפשריות המצריכות טיפול.

סיבות

הגורמים לכאב בקצה החיצוני של כף הרגל יכולים לבוא מכף הרגל עצמות כמו גם מהשרירים ו גידים. באופן כללי, הצד החיצוני של כף הרגל, כלומר גם הקצה החיצוני של כף הרגל, הוא האזור אחרי העקב וכדור כף הרגל הנושא את משקל גופנו. לכן ניתן להבין כי כאב יכול להתפתח גם בקצה החיצוני של כף הרגל בתקופות ארוכות של עמידה או ריצה ותחת עומס כבד.

כאב זה יכול להופיע בתחילה ללא כל ערך מחלה נוסף עקב זן כה כבד. אם מוסיפים גורמים שליליים כמו יציבה לא נכונה של כף הרגל, הנעלה לא נכונה או תנועת גלגול לקויה, תסמיני הכאב יכולים להתפתח או להחמיר מהר יותר. בנוסף לטריגרים האופייניים הללו, מחלות או פציעות כגון דַלֶקֶת הַגִיד, periostitis, שרירים משוכים או חבולים, ו שֶׁבֶר של מטטרסל יכול להיות אחראי גם על הכאב.

האמור לעיל מתייחס תמיד לחמישי מטטרסל או גיד השריר הנצמד למטטרסאל החמישי (Musculus Peroneus brevis). מאחורי המונח "digitus quintus varus" עומד a תקלת כף הרגל של הבוהן הקטנה. שילוב של מספר תקלות מוביל לכליאת הבוהן החמישית מתחת או מעל הבוהן הרביעית.

אם הבוהן מעל הבוהן הרביעית, ניתן להרחיב את השם כ- "digitus quintus varus superductus", במקרה של כרית שטיח כ- "digitus quintus varus infraductus". מיקום משולב של כף הרגל כולל כיפוף חזק בשתי הבוהן המפרקים, ליתר דיוק במפרקים הבין-מטרטסאליים הפרוקסימליים והדיסטליים (lat. tarsus = עצם כף הרגל), כמו גם תזוזה פנימית לרוחב (אדדוקציה) וסיבוב חיצוני בו זמנית (גִבּוּן).

בנוסף לכאב בקצה החיצוני של קדימה, עין עוף יכולה להתפתח עקב לחץ, המחמיר את תסמיני הכאב. במיוחד כאשר נועלים נעליים, ניתן להקרין את הכאב על כל הקצה החיצוני של כף הרגל. דַלֶקֶת הַגִיד פירושו דלקת של גידים.

Musculus peroneus brevis מתחבר עם הגיד שלו לעצם המטטרסלית החמישית, כך שדלקת בגיד ההתקשרות יכולה להתרחש שם. הגורמים לרוב נחשבים לעומס יתר ולנעול נעליים לא נכונות. ככלל, הנעליים צמודות מדי, מה שמביא להעמסה לא נכונה של השרירים.

עומס שגוי שכזה מציב עומס לא פיזיולוגי על שרירים, כמו שריר peroneus brevis, וכתוצאה מכך גירוי בגידים. כאב ההתקשרות דַלֶקֶת הַגִיד ממוקם בעיקר בחלק התחתון החיצוני רגל ואז מקרין לאורך הקצה החיצוני של כף הרגל אל כף הרגל. תגובה דלקתית אופיינית מלווה גם בנפיחות, אדמומיות והתחממות.

במקרים חמורים, נפיחות בגיד peroneus brevis יכולה אפילו לדחוס את רקמת העצב הסובבת, כך שגם הפרעות תחושתיות ותחושות עקצוץ יכולות להופיע. המונח הרפואי לדלקת של periosteum is periostitis. דלקת שלפוחית ​​השתן היא דלקת במעטפת העצם החיצונית, האחראית על התזונה ויכולת ההתחדשות של העצם בהתאמה.

עצמות כף הרגל, ובמיוחד המטטרלסלים, מהוות אתר ביטוי אופייני לדלקת מפרקים ניוונית. המטאטרסאל החמישי יכול להיות מושפע לעתים קרובות מדלקת קרום המוח עקב עומס יתר הנגרם על ידי ריצה קלה באופן אינטנסיבי מדי או יותר מדי זמן עם הנעלה לא נכונה וקיימת תקלת כף הרגל. אפילו כל גורם שהוזכר יכול לעורר דלקת כזו בפני עצמה.

גורם נדיר למדי לדלקת פרוסטוסטיטיס הוא זיהום חיידקי. התנאי לכך חייב להיות זה בקטריה יכול לחדור דרך שטח פתוח, למשל מרעה עמוק יותר, לסביבתו periosteum. הסימפטום העיקרי של דלקת מפרקים ניוונית הוא כאב על פני החומר החמישי, כלומר הקצה החיצוני של כף הרגל. בנוסף לכאבים במטאטרסאל החמישי, החולים מתלוננים גם על תסמינים דלקתיים אופייניים אחרים כמו נפיחות, אדמומיות והתחממות.