בוהן קשה הוא שחיקה הולכת וגוברת של מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה. המקום סָחוּס נשחק עם הגיל והגורמים כְּאֵב במיוחד בהליכה ובמקרים מתקדמים גם במנוחה. ארתרוזיס יכול להיגרם גם על ידי מחלה בסיסית ראומטית או יכול להתפתח כתוצאה ממיקום לא נכון של המפרק.
אל האני כְּאֵב יכול להוביל לאובדן תנועה עד התקשות המפרק. בנוסף מופיעים סימני דלקת כמו אדמומיות ונפיחות. יותר ויותר נעילת נעליים נעשית לא נוחה ועלולה לגרום לחולה נוסף כְּאֵב. לעתים קרובות, הסימפטומים מחמירים בטמפרטורות קרות יותר.
טיפול שמרני
טיפול שמרני מטרתו לעצור את התקדמות התהליך ובסופו של דבר למנוע דלקת פרקים של מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה. המטופל אמור להיות מסוגל ללכת ללא כאב זמן רב ככל האפשר. טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דלקת נועד למנוע או לעצור את התקדמותם של תהליכים דלקתיים העלולים לנבוע מבלאי של סָחוּס מכסה את המפרק.
הדלקת מתבטאת בנפיחות, אדמומיות, התחממות יתר וכאבים במפרק הפגוע. טיפול תרופתי יכול להפחית את הסימפטומים ולמנוע את התפשטותם לרקמה הסובבת. ניתן ליטול תרופות שונות לשיכוך כאבים בכדי להקל על הכאב.
ניתן למרוח משחות לשיכוך כאבים ובמקביל גם על המפרק הפגוע ולהקל על הכאב. מטרת הפיזיותרפיה מטרתם להקל על הכאב ולקדם את תהליך הריפוי. אם הם מיושמים באופן קבוע ומקצועי, הם יכולים לספק למטופל זמנים ללא כאבים ולהימנע מכאבים כרוניים.
במיוחד הטיפול בקור התגלה כמדד לקידום ריפוי לתהליכים דלקתיים. בעת שימוש ביישומים קרים בצורת קרח ודחיסות קר יש לוודא שהעור אינו במגע ישיר עם הקור. קור יכול גם לגרום לכוויות, שעלולות לפגוע ב כלי ואת העור ולעתים קרובות הבחין המטופל מאוחר מדי.
אפשרות נוספת לטפל ב hallux rigidus באופן שמרני מוצע על ידי הליכי הזרקה שונים. בין היתר, חומרי הרדמה מקומיים ניתן להזריק למפרק הפגוע. יש להם השפעה מרטיבה על קצות העצבים ומקלים משמעותית על הכאב, מכיוון שכאב כבר לא מועבר דרך ה- עצבים נמצא שם.
המפרק הנגוע יכול להתאושש סופית וכך מקדם בנוסף את תהליך הריפוי. תרופות אפשריות המתאימות להזרקות הן תרופות נוגדות דלקת קונבנציונליות, תרופות הומיאופתיות, קורציה ו חומצה היאלורונית. ניתן להקל על תהליכים דלקתיים באמצעות זריקות של אורתוקין.
אורטוקינים הם חומרים דמויי הורמונים אנדוגניים שיכולים לנטרל ולעצור תגובות דלקתיות. בתהליכים דלקתיים ב המפרקים חשוב במיוחד שהדלקת לא תתפשט ל סָחוּס. לסחוס יש תפקיד מגן ומגן על העצם מפני בלאי.
לכן אורטוקינים יכולים גם להגן על הסחוס המכסה את משטחי המפרקים מפני זיהום. בנוסף לטיפול התרופתי, יש לבצע פיזיותרפיה רגילה. לעיתים קרובות יש צורך בהקלה בכאבים מראש על מנת שניתן יהיה לבצע את התרגילים ללא כאב.
מטרת הפיזיותרפיה היא להפחית את הכאב בעזרת תרגילים ספציפיים ובעיקר לשמור על גמישות המפרק. חשוב במיוחד לנטרל התקשות המפרק, במיוחד במקרה של מחלות ראומטיות. אם הטיפולים השמרניים אינם מצליחים, לעתים קרובות המטופל צריך לעבור ניתוח אחד בלבד בכדי לטפל ב hallux rigidus.
ישנן פעולות שונות לטיפול במחלה. זה תלוי במידת הסימפטומים ובגיל המטופל. צ'ילוטומיה מבוצעת כאשר נוצרו הרחבות גרמיות ב מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה.
מכיוון שלעתים קרובות הם יכולים להיות כואבים מאוד, הם מוסרים באמצעות הניתוח. ניתן לבצע הליך זה כאשר המפרק עדיין שלם במידה רבה. לאחר מכן ניתן להזיז את הבוהן הגדולה באופן חופשי וללא כאב.
בנוסף, אם המחלה ממשיכה להתקדם ומחמירה, ניתן לשקול פעולה נוספת, שבסופו של דבר ניתן להחליף את המפרק בתותבת. עם זאת, הדבר אפשרי רק אם העצם לא הוטמעה יותר מדי לפני כן. בהליך אחר, אוסטאוטומיה, ה מטטרסל עצם מקוצרת. זה מקל על משטחי המפרקים ומונע התקדמות של hallux rigidus.
טיפול כירורגי נוסף הוא התקשות (ארתרודיזה) של המפרק המטטרוסופאלנגאלי של הבוהן הגדולה. הוא משמש לאנשים צעירים ופעילים. המפרק נוקשה בצורה כזו שהבוהן הגדולה ממוקמת פנימה ופונה כלפי מעלה.
זה מאפשר תנועת גלגול ללא כאבים וטעינה בטוחה. יתר על כן, החלפה אנדופרוסטטית אפשרית גם למפרק זה. מפרק הבוהן הגדולה מוחלף בתותבת מתכת הדומה לא מפרק הברך תוֹתֶבֶת.
התנאי המוקדם להליך כירורגי זה הוא עצם שלמה ויציבה. אף על פי כן, פעולה זו שנויה במחלוקת. הבוהן הגדולה חשופה למתח רב. לכן רופאים זוכרים כי תותבת מתרופפת לאחר זמן קצר ועלולה להוביל לבעיות שלאחר מכן.
