תרפים
הטיפול של דלקת עורקים מבוסס בעיקר על שני מרכיבים: פיזיותרפיה עקבית ו כְּאֵב הֲקָלָה. הפיזיותרפיה צריכה להתבצע תחת השגחה מקצועית, לפיה חשוב שהמטופל יקבל גם הוראות שיוכל לבצע התעמלות באופן עצמאי ובקביעות בבית. לטיפול ב כְּאֵבמשתמשים בעיקר בתרופות מקבוצת התרופות האנטי-דלקתיות שאינן סטרואידים (NSAID).
אלו כוללים איבופרופן or דיקלופנק. ראשית, אנשים שנפגעו צריכים לקחת אותם בלבד משככי כאבים כשצריך ורק אם יש צורך באמת ברציפות, ואז רק לפרק זמן מוגבל. קורטיקוסטרואידים הם אפשרות נוספת. יש להשתמש בהם גם באופן זמני בלבד ואם אפשר רק כאשר אחרים משככי כאבים לא הראו שום השפעה.
ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים אלה ישירות לסרוקיליאק המושפע המפרקים. ישנן תרופות נוגדות דלקת אחרות, כגון סולפסאלזין או מה שמכונה ביולוגים, בהם ניתן להשתמש בטיפול ב דלקת עורקים. בין אם הטיפול במתן תרופות אלה שימושי ובין אם לאו, תלוי מעל הכל במחלה העומדת בבסיסה דלקת עורקים. במקרה של מחלות מתקדמות מאוד, טיפול כירורגי יכול להיחשב כמוצא אחרון, לפיו יש לדון בפירוט בין היתרונות והחסרונות בין המטופל לרופא. אם ההחלטה על התערבות כירורגית התקבלה, החלפת מפרק או ניתוח זקפה אפשרי.
מֶשֶׁך
כאשר הסקרואיליטיס באה לידי ביטוי ואובחנה בבירור ככזו, היא בדרך כלל מלווה את האדם הפגוע לכל החיים. במהלך המחלה, היא מחמירה בדרך כלל עם התקדמות המחלה. בעוד שבהתחלה יש רק כְּאֵב בגב התחתון או בישבן, במהלך המחלה עלולה להופיע תנועה ומום יציבה. בפיזיותרפיה מוקדמת, קבועה ועקבית, בדרך כלל ניתן לדחות את ההידרדרות. לרוב זה יכול למנוע פגיעה משמעותית בפעילות ובאיכות החיים במשך שנים רבות.
מהלך ופרוגנוזה
Sacroiliitis היא אחת הדלקות הכרוניות המתקדמות, מה שאומר שברגע שהיא התרחשה, לא ניתן לרפא אותה לחלוטין ונוטה לעלות בחומרה עם הזמן. אולם כיום בדרך כלל ניתן למנוע נכות קשה על ידי פיזיותרפיה עקבית. Sacroiliitis מסווג רפואית כמחלה המתקדמת בהתמדה ולכן בדרך כלל לא ניתן לריפוי לחלוטין.
ברוב המקרים התלונות גוברות יותר ויותר. עם זאת, ניתן להאט את מהלך המחלה ובמקרה הטוב אף לעצור זמנית על ידי טיפול קבוע ומותאם באופן אינדיבידואלי. מכיוון שתרופה בדרך כלל לא יכולה להיות מטרת הטיפול, המטרה היא במקום להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.
דרגת הנכות (GdB) בסקרואיליטיס תלויה בעיקר בליקויים תפקודיים כמו פגיעה בתנועה ופגיעה ביכולת לעבוד תחת לחץ, כמו גם מעורבות אפשרית של מערכות איברים אחרות ובכל תלונות שעלולות להתעורר כתוצאה מכך. הערכים הבאים יכולים לתת אוריינטציה למחלות ראומטיות דלקתיות באופן כללי, בהן בדרך כלל מתרחשת סקרואיליטיס: במקרה של תלונות קלות בלבד ללא ליקוי תפקודי משמעותי, נקבעת דרגת נכות של לכל היותר עשרה אחוזים. במקרים של ליקוי תפקודי קל ופעילות נמוכה של מחלות, דרגת הנכות המקסימלית הצפויה היא 20 עד 40 אחוזים. בדרגת נכות של יותר מ- 50% ובכך נכות קשה, חייבת להיות לפחות ליקוי תפקודי קבוע ומשמעותי. במקרה של נזק בלתי הפיך כגון התקשחות בגב, אפילו 80 עד 100 אחוזים אפשריים.
