טיפול התנהגותי דיאלקטי
דיאלקטי טיפול התנהגותי הוא סוג של פסיכותרפיה פותח על ידי פסיכולוגים ומשמש לעתים קרובות בחולים עם תסמונת גבולית. באופן עקרוני מדובר בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, אך הוא עובד גם איתו מדיטציה תרגילים שיעזרו למטופל לרכוש צורת חשיבה חדשה. בעיקרון אפשר לומר שלטיפול יש שתי נקודות התחלה.
הראשונה היא הגישה הדיאלקטית, הכוללת הכרה בנקודות מבט מנוגדות, קבלתן וניסיון למצוא דרך אמצעית. פירוש הדבר כי על המטופלים לקלוט כי במצבים קשים הם לא צריכים ללא יוצא מן הכלל להגיב בכעס מוגזם אלא שהם מקבלים את המצב ככזה ומנסים לנהל שיחה על בסיס עובדות. הגישה השנייה, הגישה ההתנהגותית, מתייחסת לשינוי כזה בהתנהגות.
כאן, למשל, מדובר בתגמול להתנהגות טובה ובכך לקדם אותה. דיאלקטי-טיפול התנהגותי משמש לא רק לחולים גבוליים אלא גם לחולים עם הפרעות אכילה. הטיפול יכול להתבצע על בסיס אשפוז או אשפוז, בטיפול פרטני או בטיפול קבוצתי.
בנוסף, יש טיפול תרופתי שעובד עם שימוש בתרופות. כאן, למשל, נוירולפטיקה או מנוגדים לתרופות נוגדות דיכאון כדי להקל על החולים להתחיל בטיפול הקרוב. אחרת, השימוש בתרופות כאלה אינו מומלץ לחולים גבוליים.
חשוב יותר הוא הטיפול האישי. במהלך תקופה זו על המטופל להתמודד עם בעיותיו ולנסות לפתור אותן. בטיפול האינדיבידואלי חשוב שהמטופל והמטפל יגיעו להסכמה בה המטופל מתחייב לשתף פעולה בצורה הטובה ביותר ולא להפריע לטיפול (למרבה הצער זה לרוב המקרה עם מטופלים גבוליים) מטפל בתורו מתחייב לעשות את כל מה שניתן כדי לעזור למטופל.
לאחר מכן על המטופל לנהל יומן לזמן מסוים בו נרשמים אירועים שליליים ומחשבות אובדניות וכן חוויות חיוביות. בנוסף לטיפול הפרטני, תמיד צריך להיות שירות טלפון חירום זמין, מכיוון שיכולים להיווצר מצבים במהלך הטיפול בו אין מטפל זמין והמטופל מרגיש מוצף. ברגעים אלו אמורה להיות אפשרות ליצור קשר עם המטפל או עם אדם אחר המכיר את הטיפול הגבולי.
לאחר הטיפול הפרטני מתקיים טיפול קבוצתי המורכב מחמישה מודולים. אחד מהם הוא קשב פנימי. כאן חשוב שהמטופל יוכל לתאר ולהבין את מה שהוא מרגיש.
אם המטופל מרגיש מאושר, עליו להיות מסוגל להראות זאת (למשל על ידי חיוך) וגם להיות מסוגל לתקשר זאת לסביבתו, אם הוא מרגיש עצוב, עליו גם למלא את ההרגשה הזו וכן הלאה. המודול הבא הוא מה שמכונה סובלנות מתח. כאן חשוב שהמטופל לא יגיב מיד באופן רגשי במצבי לחץ, אלא ייתן לסיטואציה להשפיע על עצמו קודם ואז יחשוב בצורה מציאותית האם ניתן לנהל את המצב בצורה טובה.
המודול השלישי עוסק בטיפול ברגשות. כאן חשוב שהמטופל יוכל לסווג את התחושות שיעלו בו. הוא אמור להיות מסוגל להבדיל בין שמחה, מלאת תקווה, כועסת, עצובה וכל שאר הרגשות.
זה מאפשר למטופל לשלוט בכל מצב ובכל רגש. המודול הרביעי עוסק בבניית רשת חברתית, כלומר במיומנויות בינאישיות. כאן על המטופל ללמוד כיצד לגשת לאנשים בצורה הטובה ביותר, כיצד להסתבך איתם וגם כיצד לסבול מכשל או אכזבה אחת לתקופה, אך ניתן לסלוח להם בגלל ידידות.
כאן חשוב שהמטופל ילמד שהוא יכול גם להיות ברקע כדי לשמור על חברות. המודול האחרון עוסק בהערכה עצמית. על המטופל ללמוד שהוא עצמו הוא אדם שאחרים ומעל לכל הוא עצמו צריך להעריך. שמותר לו לחשוב מחשבות חיוביות על עצמו ושהוא יכול לעשות משהו טוב לעצמו. יש לפתח ולהפנים את כל המודולים הללו בטיפול קבוצתי.
