אשלגן: דרישה יומית, השפעות, ערכי דם

מהו אשלגן?

אשלגן גם מפעיל אנזימים שונים, למשל לסינתזת חלבונים. בנוסף, ניתן להחליף אשלגן ופרוטונים (גם חלקיקים בעלי מטען חיובי) בין פנים וחוץ תאים בשל המטען השווה שלהם. מנגנון זה תורם באופן מכריע לוויסות ערך ה-pH.

ספיגה והפרשה של אשלגן

אשלגן נספג דרך המזון. הוא קיים כמעט בכל מזון. מזונות מסוימים, כמו בננות, מכילים רמות גבוהות במיוחד של אשלגן. במקרה של מנת יתר של אשלגן, הורמון האלדוסטרון ממריץ את הפרשת המינרל דרך הכליות.

דרישה יומית לאשלגן

מתי נקבע אשלגן בדם?

מכיוון שגם לסטיות קטנות מהערכים התקין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, כמו הפרעות קצב לב, אשלגן נקבע כסטנדרט כמעט בכל בדיקת דם.

כמו כן, בדרך כלל חשוב לעקוב אחר רמות האשלגן במחלות אקוטיות וכרוניות ובעת נטילת תרופות מסוימות. אלו כוללים:

  • נטילת גליקוזידים לבביים במקרה של אי ספיקת לב (אי ספיקת לב)
  • @ נטילת משתנים באי ספיקת לב @ נטילת תוספי אשלגן באי ספיקת לב
  • הפרעות בקצב הלב
  • עודף או חוסר באלדוסטרון (היפראלדוסטרוניזם או היפואלדוסטרוניזם)
  • תסמונת קושינג
  • אי ספיקת כליות חריפה או כרונית

ערכי תקן אשלגן

גיל

ערך אשלגן סטנדרטי בסרום (ממול/ליטר)

0 עד 7 ימי חיים

3,2 - 5,5

8 עד 31 ימי חיים

3,4 - 6,0

1 חודשים 6

3,5 - 5,6

6 חודשים עד שנה

3,5 - 6,1

> שנה

3,5 - 6,1

מבוגרים

3,8 - 5,2

רמת האשלגן בשתן היא 30 - 100 ממול/24 שעות בתזונה רגילה (נמדדת בשתן שנאסף 24 שעות). במהלך צום ממושך, הוא עשוי לרדת ל-10 mmol/24h.

אם יש מחסור באשלגן (היפוקלמיה), בדיקת שתן מספקת מידע על האופן שבו הגוף מאבד את המינרל:

  • אשלגן בשתן < 20 mmol/l: איבוד אשלגן דרך המעי

מתי יורדת רמת האשלגן?

ירידה ברמות האשלגן (היפוקלמיה) נובעת בדרך כלל מאיבוד יתר של המינרל דרך הכליות. יכולות להיות לכך הסיבות הבאות, למשל:

  • טיפול עם חומרי ניקוז, גלוקוקורטיקואידים, קורטיקואידים מינרלים או אמפוטריצין B (חומר אנטי פטרייתי).
  • עודף של אלדוסטרון (היפראלדוסטרוניזם)
  • תסמונת קושינג
  • חולשת כליות חריפה עם תפוקת שתן מוגברת

הגוף יכול גם לאבד אשלגן דרך מערכת העיכול:

  • שלשול
  • הֲקָאָה
  • שימוש לרעה בחומרים משלשלים

אם יש מעבר של אשלגן מהחלל הבין-תאי לתוך התא, ניתן לזהות פחות אשלגן בדם. זה קורה במקרים הבאים:

  • pH גבוה מדי בדם (אלקלוזיס)
  • טיפול בוויטמין B לאנמיה (אנמיה)
  • טיפול באינסולין ב-coma diabeticum (מצב חירום בתרדמת בחולי סוכרת)

חסר אשלגן

אתה יכול ללמוד עוד על תת אספקה ​​של אשלגן במאמר מחסור באשלגן.

מתי רמת האשלגן עולה?

אם האשלגן מוגבר, הרופא מדבר על היפרקלמיה. יותר מדי אשלגן בגוף קיים בעיקר כאשר ההפרשה דרך הכליות מופחתת. סיבות אפשריות:

  • אי ספיקת כליות חריפה (אי ספיקת כליות חריפה)
  • אי ספיקת כליות כרונית
  • מחסור באלדוסטרון (היפואלדוסטרוניזם)
  • מחסור בקורטיקואידים מינרלים (מחלת אדיסון)
  • תרופות משתנות חוסכות אשלגן
  • ספירונולקטון (גם משתן)
  • מעכבי ACE (נוגדי לחץ דם)
  • אנטגוניסטים לקולטן לאנגיוטנסין II (תרופות לב וכלי דם)
  • תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs כגון דיקלופנק, איבופרופן, ASA)
  • ציקלוספורין A (מעכב מערכת החיסון = מדכא חיסון)
  • Cotrimoxazole (הכנה משולבת של שתי אנטיביוטיקה)
  • פנטמידין (חומר נגד טפילים חד-תאיים = תרופה אנטי פרוטוזואאלית)
  • ריקבון מסיבי של תאי דם אדומים (המוליזה) לאחר פציעות, כוויות או ניתוחים
  • pH נמוך מדי בדם (חומצה)
  • תרדמת סוכרתית עם מחסור באינסולין
  • מנת יתר של תרופות לב (digitalis)
  • טיפול בסרטן עם ציטוסטטים

אם הווריד גודש במשך זמן רב מדי במהלך דגימת הדם, הדבר עלול להוביל גם לפירוק של כדוריות הדם האדומות ובכך לערך שגוי גבוה בדם אשלגן בעת ​​מדידה.

מה לעשות אם האשלגן גדל או מופחת?

אם ההיפרקלמיה כרונית, תרופות להגברת האשלגן מופסקות. בנוסף, על המטופל להקפיד על דיאטה דלת אשלגן.

היפוקלמיה חריפה מטופלת במתן תוך ורידי של אשלגן כלורי. אם האשלגן ירד באופן כרוני, כל תרופות אחראיות מופסקות ומתחילה דיאטה עתירת אשלגן.