הפרעת אישיות לא יציבה רגשית, BPD, BPS, פגיעה עצמית, טפילות טפילית אנגלית: borderline
הַגדָרָה
ההפרעה הגבולית היא מה שמכונה הפרעת אישיות מהסוג "לא יציב רגשית". כאן מבינים את האישיות כמאפיינים והתנהגות של אדם איתו הוא מגיב ויגיב למצבים מסוימים. חוסר יציבות רגשית פירושו שההפרעה הגבולית מובילה לקשיים בוויסות מצב הרוח, מה שמכונה "השפעה". גירויים קטנים, בין אם הם מצבים מבחוץ או מחשבות מתוחות משל עצמך, מספיקים לעיתים קרובות כדי לעורר רמת עוררות גבוהה מאוד (חיובית או שלילית). יתר על כן, לאחר עוררות זו לוקח הרבה מאוד זמן עד שהמצב רוח חוזר לרמה בה היה לפני האירוע או המחשבה.
האם ניתן לריפוי?
עם מחלות נפש, כמו עם מחלות סומטיות רבות (כלומר פיזיות) כגון סרטן, המונח "רמיסיה" משמש בז'רגון הטכני ולא "ריפוי". הגדרת הפוגה במקרה של קו גבול הפרעת אישיות נמדד על ידי העובדה כי שום תסמינים אופייניים למחלה לא התרחשו במשך כל כך הרבה שנים. במקרה של גבול הפרעת אישיות, מחקרים סיפקו בינתיים אינדיקציות רבות לכך שהמחלה נמשכת לעיתים מספר שנים לאחר הופעתה, אך לאחר מכן היא עוברת אצל חולים רבים, כלומר אין תסמינים.
הפוגה זו מתרחשת לאחר תקופות שונות מאוד של המחלה. מחקר אחד, למשל, מצא רמיסיה בקצת פחות מ- 50% מהחולים לאחר 4 שנים, ואחר שנתיים לאחר מכן 70% מהחולים כבר היו במצב של הפוגה. מחקר עדכני יותר הראה הפוגה כמעט 90% מהחולים 10 שנים לאחר האבחנה.
בהשוואה למחלות נפש רבות אחרות, אם כן, הפרעת אישיות גבולית יכולה להיחשב כתרופה אפשרית במובן הרחב ביותר. עם זאת, מורגש שחולים רבים שאין להם תסמינים של המחלה במשך שנים רבות עדיין סובלים מבעיות באזורים מסוימים בחיי היומיום מאשר אצל אנשים בריאים בנפשם. במיוחד השילוב החברתי (שותפויות יציבות, חברות, קשר כללי לאנשים אחרים) לרוב גרוע יותר בקרב חולים עם הפרעת אישיות גבולית מאשר אצל אחרים.
עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהאינטגרציה החברתית משתפרת ככל שעברו יותר שנים מאז הפוגה (כלומר "ריפוי"). יתר על כן, לחולים שסבלו מהפרעת אישיות גבולית בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת יש שכיחות גבוהה בהרבה של מה שמכונה הפרעות רגשיות במהלך חייהם. אלו כוללים דכאון או מחלת מאניה-דיכאון. הפרעות חרדה ואכילה וכן שימוש בסמים מופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב חולים גבוליים מוגבלים מאשר באוכלוסייה הרגילה.
האם זה תורשתי?
האם מחלה גבולית היא תורשתית נדון ונחקר במשך שנים רבות. אולם עד כה אין שום הוכחה שמדובר במחלה שעוברת בתורשה במובן האמיתי של המילה. עם זאת, נראה כי מאפיינים מסוימים, כמו נטייה לחוסר יציבות רגשית, נוטים יותר להופיע אצל ילדים להורים חולים. על פי מצב המחקר הנוכחי, התפרצות המחלה, לעומת זאת, מתרחשת רק כאשר מוסיפים גורמים אחרים, כמו תנאי מחיה מסוימים או דפוסי התנהגות. לדוגמא, הוכח כי אנשים הסובלים מהפרעה גבולית חוו בעבר התעללות מינית או אלימות מעל הממוצע.
כל המאמרים בסדרה זו:
