הַגדָרָה
Furunculosis היא "מחלת מרתיח". רתיחה היא דלקת עמוקה וכואבת של א זקיק שיער והרקמה שמסביב. רק כשהכל זקיק שיער מודלק זה נקרא רתיחה.
נוצר קשר דלקתי קשה ואדום שמתמלא מוגלה ככל שהמחלה מתקדמת. זֶה מוגלה יכול להתרוקן באופן ספונטני, ואז הרתיחה בדרך כלל מחלימה ומשאירה צלקת. שחין יכול להופיע בכל מקום על העור השעיר. אם ה מרתיח הם קבועים או חוזרים (חוזרים), הם נקראים furunculosis.
גורם לפירונקולוזיס
הגורם להתפתחות פרווה הוא בדרך כלל זיהום חיידקי, במיוחד על ידי החיידק Staphylococcus aureus. ה בקטריה לרוב מגיעים מגופו של המטופל, למשל מהאף-גרון, אך גם מאנשים אחרים או מחפצים נגועים. הם נכנסים ל זקיק שיער מבחוץ דרך פציעות זעירות, בקושי נראות לעור וגורמות לתגובה דלקתית שם.
העור מסופק טוב יותר עם דם ונראה אדמדם. בנוסף כלי סביב הדלקת הופכים חדירים יותר כך שתאי החיסון של הגוף יכולים להגיע בקלות רבה יותר ל בקטריה להילחם בהם. יחד עם התאים, מים דולפים גם לרקמה שמסביב והעור סביב קו השיער המודלק מתנפח.
חומרי שליח מסוימים (ציטוקינים), המשתחררים על ידי תאי החיסון, מובילים לתגובה כואבת. כאשר תאי הדלקת המושרים (לבנים דם תאים, גרנולוציטים) מתים, מוגלה סוף סוף מתפתח. חולים עם חולשה המערכת החיסונית נמצאים בסיכון מיוחד לפתח שחין. אלה כוללים, למשל, חולים עם סוכרת mellitus (סוכרת) או מחסור בחיסון (למשל מחסור בלבן דם תאים). היגיינה לקויה לאחר הגילוח עלולה להוביל גם ליצירת שחין.
אבחון פורונקולוזיס
לאבחון של פרונקול, המראה האופייני למחלה זו בדרך כלל מספיק. במקרים מסוימים, הרופא ייקח מריחה כדי לברר את הפתוגן המדויק. לשם כך הוא מטפח את החיידק במעבדה ובמקביל בודק איזה אנטיביוטיקה יעילה. עם זאת, אבחנה מיוחדת זו נחוצה רק במקרים מסוימים, למשל אם הרתיחה ממוקמת בפנים, לחולה יש חוסר חיסוני או שהרתיחה אינה מחלימה למרות הטיפול.
