ההתמודדות עם המוות ותהליך הגסיסה חושבת לאט בחברה הגרמנית באמצעות עבודות הוספיס. אנשים רבים מתקשים להשלים עם פרידה מהחיים; המחשבה על הסוף נדחקת הרחק. הסיבה לכך היא שנושא "למות" רצוף חרדה ופחד, והרעיון למות במיטת בית חולים המוקפת במכשירים ובצינורות הוא נורא עבור רוב האנשים.
משאלה נפוצה: למות בבית
אנשים רבים היו רוצים למות בבית, בסביבתם המוכרת. משאלה זו נלקחת כעת בחשבון בעבודות הוספיס לרפואה חוץ, אם כי רק לכ -5 אחוזים מכ- 200,000 החולים הסופניים. אם כבר לא ניתן לספק טיפול ותמיכה בסוף החיים בבית המטופל עצמו, הוספיסים באשפוז הם חלופה. כאן המטופלים מטופלים ומלווים בדרכם האחרונה.
ההיסטוריה של הוספיסים
ההתחלות כשלעצמן ישנות וניתן לתארך עוד לראשית הנצרות באימפריה הרומית. מטיילים, חולים, נזקקים וגוססים נלקחו וטופלו. בימי הביניים, משימה זו עברה לפקודות נוצריות, שהקימו גם הוספיס משלהם. במאה ה -19, הרעיון הועלה שוב, במיוחד בצרפת ובאנגליה. ברפובליקה הפדרלית, לעומת זאת, תנועת ההוספיס עדיין צעירה מאוד. רק בשנת 1986 החל ההוספיס הראשון בגרמניה את עבודתו באופן רשמי. התפתחות בתי חולים מאושפזים לוותה בהקמת מחלקות פליאטיביות כביכול בבתי חולים בפריסה ארצית. מטופלים במחלות מתקדמות חשוכות מרפא מטופלים במחלקות אלו. יש עכשיו כ -300 טיפול פליאטיבי יחידות בפריסה ארצית. בנוסף ל כְּאֵב תרפיה, המיקוד הוא בשמירה על איכות החיים המרבית האפשרית. הכיסא הראשון לרפואה פליאטיבית הוקם בשנת 1999 בבית החולים האוניברסיטאי בון: מאז, מומחיות רפואית זו הוקמה גם כתחום מחקר.
מהי בכלל עבודת הוספיס?
המוקד לעבודת הוספיס הוא על אנשים גוססים וקרוביהם עם כל צרכיהם, משאלותיהם וזכויותיהם. עבודת בתי חולים - בין אם באשפוז או באשפוז - מבוססת על הנקודות העיקריות הבאות:
- הליווי הרוחני, המיטיב עם האדם הגוסס וקרוביו ועוזר להבין את חווית המוות.
- הליווי הפסיכו-סוציאלי בתמיכה רגשית של המעורבים. לעתים קרובות, אל מול ההתקרבות למוות, סכסוכים לא פתורים עדיין בולטים - לפתור סכסוכים אלה או לקבל שאי אפשר להתמודד איתם עוד, עולה הרבה רגשי כוח.
- טיפול פליאטיבי כמו גם טיפול ברפואה פליאטיבית כְּאֵב ותסמינים נלווים למחלת הגוססים ושואפים לשפר את איכות החיים בפתח המוות.
בגרמניה פועלים כיום 1,500 שירותי אשפוז חוץ ו -235 הוספוזים.
מי נושא בעלויות?
מימון לעבודות אשפוז חוץ ואשפוז הוקם רק מאז 2002 על ידי בריאות קרנות ביטוח וביטוח סיעודי. אולם בתחילה, רק שירות ההוספיס החוץ היה ללא תשלום עבור המטופל. מאז 2009, חולים בהוספוז מאושפזים פטורים גם הם מכל העלויות. כ- 90 אחוז מעלויות השהייה מכוסים על ידי בריאות ביטוח סיעודי, ואילו ההוספיס משלם עבור השאר. לכן ההוספיסים נשארים תלויים בתרומות ובסובסידיות.
טיפול בסוף החיים בבית
טיפול באנשים חולים סופניים בבית אינו משימה קלה עבור בני המשפחה. בנוסף לעומסים הרגשיים, ישנם מאמצים פיזיים ושינוי מוחלט בשגרת היומיום שהתרגלנו בעבר. עם כמה הכנות ותמיכה בשירות הוספיס חוץ, ניתן לנהל משימה זו ביתר קלות:
- מי שמטפל באדם גוסס בבית אינו זקוק לחדר מיוחד למטרה זו. מספיקים לכם חדר מוכר או חדר עם אווירה נעימה.
- מועילה היא מיטת סיעוד מתאימה, אשר ניתן להשאיל אותה מה- בריאות ביטוח. צריך לבקש גם מה שנקרא דאוביטוס מזרן המונע פצעי מיטה.
- הלבשה, טיפול וחומרים מתכלים צריכים להיות נגישים וזמינים כמו גם כריות לאחסון ושמיכות מתאימות.
- יש להתאים את ההתקנה של מתקן כביסה או כיסא גלגלים לתנאים המרחבים.
כל מי שדואג לקרובי משפחה או חברים בבית לוקח על עצמו אחריות גדולה - בסופו של דבר על עצמו. הרגשי והפיזי של עצמו מצב יש להתייחס ברצינות בכדי לעמוד במשימה זו. במקרים רבים חברים ומכרים נסוגים, והבידוד החברתי - הנגרם גם מהזמן והקשר המרחבי לאדם הגוסס - יכול להיות גדול מאוד. זה עוזר לארגן ביקורים מראש, לחשוב על הרכישה ועל היצע חיי היומיום וגם למצוא איש קשר ובן זוג לעצמך.
הכנה לתקופה הקשה
אם אדם גוסס משוחרר מבית החולים, יש ליצור קשר מראש עם השירות הסוציאלי בבית החולים ורופא המשפחה. בשיחה משותפת יש לדון בכל המשימות הקרובות ובעיקר כְּאֵב תרפיה צריך להבהיר. על רופא המשפחה להבין ולקבל שהאדם הגוסס אינו רוצה שום מאריך חיים אמצעים. השירותים הסוציאליים של בית החולים, מוסדות הרווחה של הכנסיות וחברות ביטוח הבריאות מסייעים במציאת שירות הוספיס חוץ. עובדי שירותי האשפוז החוץ עובד בדרך כלל בהתנדבות והיו מוכנים למשימותיהם באמצעות קורסים מיוחדים. ההתמקדות שלהם היא בעיקר ברווחה הרגשית של האדם הגוסס ושל האנשים סביבם. הם נושאים איתם פחדים דרך קרבה ואמפתיה ומלווים את תהליך האבל והאובדן.
הוספוזים באשפוז
בתי חולים מאושפזים הם מתקנים קטנים ומשפחתיים המספקים טיפול פליאטיבי למות. משמעות הדבר היא כי טיפול סיעודי מיומן ניתן מסביב לשעון, בתמיכת מתנדבים. ההוספיס משולב בטיפול רפואי במקום. טיפול רפואי ניתן לרוב על ידי רופא המשפחה. עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחיות גריאטריות דואגים לגוססים ולמשפחותיהם.
ההוספיס לילדים
הוספיס לילדים הם מוסד מיוחד. כאן מטפלים לא רק בחולים הצעירים, אלא גם בהוריהם ובאחיהם. כמות הטיפול הנדרשת כאן גדולה במיוחד: חייבים להיות מקום ומגורי מגורים למשפחות, ויש להעניק טיפול רגשי ופסיכו-סוציאלי לכל המשפחה, וכן טיפול פליאטיבי לחולה הצעיר. יש לקחת בחשבון פעילויות פנאי והתחייבויות בבית הספר של האחים המלווים. אבל למרות כל הצער, גם את המשחק, הכיף והצחוק אין להזניח. עבודת הוספיס לילדים היא מה שמכונה "טיפול בהפוגה", טיפול קצר מועד כ"חופשה "לילד ולהורים. בחלק מההוספיסים לילדים ניתן לשהות מספר פעמים בשנה. למשל, בהוספיס לילדים בבלתאר באולפה: זהו הוספיס לילדים הראשון בגרמניה המאפשר גם שהות של ארבעה שבועות מספר פעמים בשנה תחת ההנחיה "בית שני לכל המשפחה". כיום ישנם בסך הכל 14 הוספוזים לילדים מאושפזים ויותר מ- 100 שירותי הוספיס לילדים באשפוז בגרמניה.
