השתלת ICD: הגדרה, יישום, הליך

מה ערך ה- pH?

ערך ה-pH מוגדר על ידי כמות יוני המימן הטעונים חיובית (יוני H+) בתמיסה. באופן קפדני, זה מתאים ללוגריתם העשרוני השלילי של ריכוז יוני H+. זה יכול להיקבע עבור כל תמיסה ומספק מידע על מידת חומציות.

ערך pH: חומצי או בסיסי?

אומרים ש-pH חומצי בדם קיים בערכים של פחות מ-7.36. כאשר לדם יש pH נמוך כל כך, הרופא מדבר על חומציות יתר של הדם (חומצת). ערך pH של 7.44 או יותר נחשב אלקליני. אז יש אלקלוזה. טווח הייחוס של ערך ה-pH בדם הוא אפוא צר מאוד ומאפשר סטיות מינימליות בלבד.

השליטה על ערך ה-pH

חשוב שה-pH יישאר ניטרלי - אחרת תתרחש אלקלוזיס או חמצת, שניהם עלולים להיות מסכני חיים. כדי למנוע זאת, לגוף יש מערכות חיץ שונות.

מערכות נוספות הן מערכות חיץ חלבון ופוספט.

מתי קובעים את ערך ה-pH?

הרופא קובע את ערך ה-pH בדם כאשר יש חשד להפרעה באיזון חומצה-בסיס. דגימת הדם יכולה להגיע מוריד או עורק. אינדיקציות לשינוי ב-PH כוללות כאבי ראש, רעידות, דליריום וערפול ההכרה.

בתרגול קליני, הרופא בדרך כלל קובע את ה-pH בדם במהלך ניתוח גזים בדם. זה שימושי והכרחי ב:

  • הפרעות בתפקוד הריאתי, הפרעות בדרכי הנשימה
  • הפרעות קשות במחזור הדם (הלם)
  • ירידת פסים מטבולית
  • אובדן של חומצות או בסיסים אנדוגניים (לדוגמה במקרה של הקאות או שלשולים)
  • רעלת
  • חולשת כליות (אי ספיקת כליות)
  • חום גבוה
  • אלח דם ("הרעלת דם")

ערך pH: טבלה עם ערכים תקינים

ערך רגיל

ערך pH: דם

מבוגרים וילדים: 7.36 עד 7.44

יילודים: 7.2 עד 7.38

ערך pH: מיץ קיבה

2,0

ערך pH: שתן

5.0 עד 7.0

ערך pH: רוק

7.0 עד 7.1

מתי ערך ה-pH בדם נמוך מדי?

חמצת נשימתית מתרחשת כאשר יש הרבה פחמן דו חמצני (CO2) בגוף. זה קורה, למשל, בחולים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות.

בחמצת מטבולית, ירידה בריכוז הביקרבונט היא הבעיה. סיבות אפשריות הן:

  • מחסור באינסולין בסוכרת
  • חסר ויטמין B1
  • הלם
  • כהליות
  • הרעלה
  • שלשול או שימוש לרעה בחומרים משלשלים

מתי ה-pH בדם גבוה מדי?

כאשר ה-pH מוגבר, זה נקרא אלקלוזה. זה אומר שה-pH הוא בסיסי. וריאציה של עד 7.5 מציינת אלקלוזה קלה. pH של 7.6 ומעלה מעיד על אלקלוזה חמורה ומסכנת חיים. שוב, הצורה המטבולית נבדלת מהצורה הנשימתית:

אלקלוזה מטבולית נובעת מאובדן חומצות או אספקת בסיסים. איבוד חומצה יכול לנבוע, למשל, מהקאות ממושכות או מטיפול במשתנים (חומרים מייבשים). צריכה מופרזת של בסיס מורכבת ממתן יתר של חומרים בסיסיים (אלקליים) כגון ציטראט או נתרן ביקרבונט.

מה לעשות במקרה של שינוי ב-pH בדם?

הטיפול בשינויי pH תלוי בגורם. לכן, תחילה על הרופא לקבוע זאת. כדי לקבוע את המנגנון של הפרעת ה-pH, הוא מעריך את ערכי הביקרבונט והפחמן הדו חמצני שנמדדו בניתוח גזי הדם. אם ה-pH משתנה בצורה חמורה, כלומר אם יש ירידה חמורה מהפסים, על הרופא לטפל במטופל ביחידה לטיפול נמרץ.

ערך pH: שתן

ניתן לקבוע את ה-pH בשתן די בקלות עם רצועת בדיקת שתן קונבנציונלית. ערכים משתנים יכולים להצביע על מחלה, למשל דלקת בדרכי השתן.

ערך pH (שתן): חומצה

אם ערך ה-pH בשתן נמוך מהרגיל, זה מכונה חמצת או שתן אסידוטי. זה מתרחש, בין היתר:

  • חום גבוה
  • שגדון
  • חמצת מטבולית או נשימתית
  • תזונה עשירה מאוד בבשר
  • נטילת תרופות מסוימות

pH (שתן): אלקליניזציה

ערך pH (שתן): הריון

לנשים בהריון יש סיכון מוגבר לדלקות בדרכי השתן. זו אחת הסיבות לכך שהשתן נבדק עם רצועת בדיקה במהלך בדיקות טרום לידתיות רגילות. אם ה-pH בשתן בולט, הרופא יכול להתחיל מיד בטיפול ספציפי לפתוגן, למשל עם אנטיביוטיקה.