אי ספיקת לבלב: התקדמות, תסמינים

סקירה קצרה

• מהלך ופרוגנוזה: לעתים קרובות מתקדם בהפרעות לבלב כרוניות, אך לעתים קרובות הסימפטומים אינם מופיעים במשך שנים רבות; לא ניתן לריפוי, אבל ניתן לטיפול
• תסמינים: בצורה אקסוקרינית, בחילות, הקאות, שלשולים, צואה שומנית, ירידה במשקל, גזים; בצורה אנדוקרינית, תסמינים אופייניים לסוכרת
• גורמים וגורמי סיכון: בדרך כלל דלקת חריפה או כרונית של הלבלב, ניתוחים וגידולים בלבלב, מחלות מטבוליות מסוימות
• אבחון: בדיקה גופנית, פעילות אנזימי הלבלב בצואה, ערכי דם, אולטרסאונד וטכניקות הדמיה נוספות
• טיפול: דיאטה דלת שומן מותאמת, התנזרות מאלכוהול, החלפת אנזימים חסרים בלבלב, אספקת ויטמינים חסרים, במקרה של אי ספיקת אנדוקרינית טיפול באינסולין

מהו אי ספיקה בלבלב?

הלבלב ממוקם בחלק העליון של הבטן, ממש מאחורי הבטן. יש לו שתי תפקידים בסיסיים: ראשית, הוא מייצר אנזימי עיכול (תפקוד אקסוקריני). שנית, הוא גם מייצר הורמונים כמו אינסולין וגלוקגון (תפקוד אנדוקריני). הורמונים אלו מעורבים בוויסות הסוכר בדם.

אי ספיקת לבלב אקסוקרינית

הלבלב מייצר ליטר עד שניים של הפרשות עיכול מדי יום. זה מגיע לתריסריון דרך צינור הלבלב וכאן תומך בעיכול המזון הנבלע: הפרשת הלבלב מנטרלת את חומצת הקיבה שנכנסה למעי עם עיסת המזון. ההפרשה מכילה גם אנזימים לעיכול חלבונים, שומנים ופחמימות.

אם הלבלב מייצר מעט מדי או ללא אנזימי עיכול, הרופאים מדברים על אי ספיקת לבלב אקסוקרינית. תסמינים של צורה זו של המחלה מופיעים בדרך כלל רק כאשר 90 אחוז מתפקוד האיבר כבר נכשל.

אי ספיקת לבלב אנדוקרינית

אם הלבלב מייצר מעט מדי הורמונים או בכלל לא, הרופאים מתייחסים לזה כאי ספיקת לבלב אנדוקרינית. אינסולין וגלוקגון הם מהורמוני הלבלב הידועים ביותר. יחד, הם מווסתים את רמות הגלוקוז בדם:

• האינסולין אחראי על כך שהסוכר (גלוקוז) בדם נספג בתאי הגוף - רמת הסוכר בדם יורדת.

רוב האנשים עם אי ספיקת לבלב אנדוקרינית סובלים ממה שמכונה סוכרת, מכיוון שהלבלב מייצר מעט מדי אינסולין או בכלל.

אם רמת הסוכר בדם גבוהה מדי, זה נקרא היפרגליקמיה. אם הוא נמוך מדי, זה נקרא היפוגליקמיה.

האם אי-ספיקה בלבלב ניתנת לריפוי?

מהלך אי ספיקת הלבלב תלוי בסיבות. לדוגמה, בעוד שלעיתים קרובות הלבלב מתאושש לחלוטין מדלקת לבלב חריפה קלה, הסיכון לאי ספיקת לבלב עולה עם מהלך חמור של המחלה. זה נכון במיוחד עבור אי ספיקת לבלב אנדוקרינית.

דלקת כרונית של הלבלב (דלקת לבלב כרונית) מובילה לאובדן מתקדם של תפקודים אקסוקריניים ואנדוקריניים. בתהליך זה, הפרעה בתפקוד האקסוקרינית קודמת לרוב להפרעה האנדוקרינית. עם זאת, גם זה בדרך כלל מורגש רק כאשר הרקמה כבר נהרסה במידה רבה.

אי ספיקת לבלב קיימת כבר לא ניתנת לריפוי. עם זאת, ניתן להשפיע לטובה על ידי הטיפול הנכון, ובדרך כלל ניתן להפחית את הסימפטומים לרמה נסבלת. הפרוגנוזה תלויה בעיקר בשאלה אם רק תפקוד אחד (אקסוקריני או אנדוקריני) נפגע ובגורם הבסיסי למחלה. מחלות מסוימות המובילות לאי ספיקת לבלב עשויות להשפיע על תוחלת החיים. אלה כוללים סרטן הלבלב (סרטן הלבלב), למשל. עם זאת, אין תשובה כללית לתוחלת החיים של חולים עם אי ספיקת לבלב אקסוקרינית או אנדוקרינית ומחלות נלוות.

בכל מקרה, אנשים שנפגעו צריכים להימנע מגורמים מעוררים כגון אלכוהול, מכיוון שהם מחמירים אי ספיקת לבלב.

תסמינים של אי ספיקה בלבלב

תלוי באיזה אזור בלבלב כבר לא פועל כראוי, אי ספיקת לבלב תראה תסמינים שונים.

תסמינים של אי ספיקת לבלב אקסוקרינית

בראש ובראשונה, עיכול השומן גורם לבעיות לנפגעים - המעי כבר לא מסוגל לפרק שומן תזונתי ביעילות, מה שעלול לעורר בחילות והקאות.

אם אי ספיקה אקסוקרינית של הלבלב מתקדמת מאוד, השומנים הכלולים במזון כבר לא מגיעים מספיק לתאי המעי ומופרשים שוב בצואה. תסמינים אופייניים הם שלשול שומני (צואה שומנית) עם כאבי בטן. הצואה נראית שמנונית ומבריקה ובדרך כלל מדיפה ריח רע. לפעמים הצואה גם דהויה או דקה כמו שלשולים.

בגלל הפרעה בעיכול, אנשים עם אי ספיקת לבלב אקסוקרינית לרוב יורדים הרבה במשקל למרות שהם אוכלים מספיק. תוצאה נוספת של פגיעה בעיכול השומן: הגוף אינו סופג עוד את הויטמינים המסיסים בשומן E, D, K ו-A כראוי. זו הסיבה שמתפתח לעתים קרובות מחסור בוויטמין. מחסור בוויטמין, בתורו, גורם למערכת התסמינים שלו. לדוגמה, מחסור חמור בוויטמין K מוביל לנטייה מוגברת לדימום.

אי ספיקת לבלב אקסוקרינית נובעת לרוב מדלקת חוזרת ונשנית של הלבלב. לכן הנפגעים מבחינים לעתים קרובות בסימפטומים של דלקת לבלב כזו: אופייניים הם כאבים בצורת חגורה בבטן העליונה המקרינים לגב.

תסמינים של אי ספיקת לבלב אנדוקרינית

באי ספיקת לבלב אנדוקרינית, חילוף החומרים של הסוכר מופר במיוחד בגלל שהלבלב מייצר מעט מדי הורמונים המווסתים את רמת הסוכר בדם.

אם הלבלב אינו מייצר מספיק אינסולין, התאים אינם מסוגלים עוד לספוג את הסוכר שמסתובב בדם. כתוצאה מכך יתכנו רמות סוכר גבוהות מאוד בדם (היפרגליקמיה). התוצאה היא תסמינים המוכרים גם מסוכרת, כמו צמא, הטלת שתן תכופה או עייפות.

אם גלוקגון חסר בעיקר באי ספיקת לבלב אנדוקרינית, הגוף אינו מסוגל עוד לפצות על רמת גלוקוז נמוכה מדי בדם. זה קורה, למשל, כאשר אדם לא אכל במשך מספר שעות. בדרך כלל, גלוקגון מגייס את מאגרי האנרגיה של הגוף כדי להעלות את רמת הגלוקוז בדם. אם זה לא אפשרי, עלולה להתרחש היפוגליקמיה חמורה. תסמינים אופייניים כוללים רעד, הזעה קרה ואובדן הכרה. חלק מהאנשים מדווחים על תסמינים כמו עייפות או הזעות לילה בקשר עם אי ספיקת לבלב. עם זאת, אלה אינם אופייניים לאי ספיקת לבלב.

אי ספיקת לבלב: גורמים וגורמי סיכון

ברוב המקרים, אי ספיקת לבלב מתפתחת בהקשר של דלקת חריפה או כרונית של הלבלב (פנקראטיטיס). לעיתים, הסיבה היא המחלה המטבולית סיסטיק פיברוזיס, גידול ממאיר או ניתוח שבו הוסר חלק מהלבלב או כולו.

אי ספיקת לבלב בדלקת של הלבלב.

הלבלב הופך לדלקתי מסיבות שונות. רופאים מבחינים בין דלקת לבלב חריפה וכרונית. דלקת חריפה נגרמת ביותר ממחצית מהמקרים כתוצאה ממחלות של דרכי המרה כגון היצרות או אבנים בכיס המרה. לעתים קרובות, צריכה מופרזת של אלכוהול היא גם אשמה במחלה. במקרים נדירים, תרופות (לדוגמה, אסטרוגנים, ציקלוספורין, תרופות ל-HIV), פציעות בטן, זיהומים או הפרעות גנטיות מעוררות דלקת לבלב חריפה.

צריכה קבועה ומוגזמת של אלכוהול אחראית לדלקת כרונית של הלבלב ב-80 אחוזים. בתדירות נמוכה יותר, זה נגרם על ידי תרופות, שינויים גנטיים או מחלות מטבוליות המשפיעות על חילוף החומרים בשומן או על בלוטות הפאראתירואיד. במקרים של דלקת חוזרת של הלבלב (דלקת לבלב חוזרת), יותר ויותר תאים של הלבלב נפגעים בהדרגה. התוצאה היא אי ספיקת לבלב כרונית.

אי ספיקת לבלב בסיסטיק פיברוזיס

אצל אנשים מושפעים, ההפרשה הרבה יותר צמיגה מאשר אצל אדם בריא. כתוצאה מכך, הוא סותם את צינור הלבלב. כתוצאה מכך, אנזימי העיכול אינם מופעלים לראשונה במעי, אלא עדיין בלבלב, כך שהאיבר מעכל ומשלהב את עצמו במידה מסוימת. הדבר הראשון שמתפתח הוא אי ספיקת לבלב אקסוקרינית. עם התקדמות המחלה, עלולה להתפתח גם אי ספיקת לבלב אנדוקרינית.

אי ספיקת לבלב בגידולים או לאחר ניתוח

במקרה של גידולים ממאירים הממוקמים בסמוך ללבלב, לעיתים יש צורך בהסרה כירורגית של חלק מהלבלב בגלל הקרבה האנטומית. זה המקרה, למשל, עם גידולי קיבה מסוימים או גידולים של הלבלב עצמו.

אי ספיקת לבלב: בדיקות ואבחון

האדם הנכון לפנות אליו במקרה של חשד לאי ספיקת לבלב הוא רופא המשפחה או מומחה ברפואה פנימית. תיאור התסמינים (אנמנזה) כבר מספק לרופא מידע חשוב. במהלך השיחה, הרופא עשוי לברר אם האדם שנפגע:

• בעל צואה שמנונית ומבריקה
• יש שלשול, ואם כן, באיזו תדירות ביום
• @ הייתה אי פעם דלקת בלבלב
• אינו סובל מזון שומני היטב
• לוקח תרופות

בדיקה גופנית

לאחר לקיחת היסטוריה רפואית, מתבצעת בדיקה גופנית במידת הצורך. במהלך זה, הרופא מקשיב לבטן באמצעות סטטוסקופ וממישש אותה בזהירות.

בירור של תפקוד לקוי אפשרי של הלבלב כולל גם בדיקה של העור והעיניים. הפרעות בלבלב עלולות לגרום להצהבה של העור והעיניים (צהבת). עם זאת, צהבת אינה ספציפית להפרעה תפקודית של הלבלב! זה מתרחש, למשל, במחלות של הכבד (הפטיטיס) או דרכי המרה.

בדיקת מעבדה לאי ספיקת לבלב

בדיקה נוספת לאבחון אי ספיקת לבלב היא קביעת פעילות אנזימי הלבלב (אלסטאז וכימוטריפסין) בצואה. בדיקת צואה זו היא החלק החשוב ביותר באבחנה של חשד לאי ספיקת לבלב אקסוקרינית.

רמות הגלוקוז בדם (גלוקוז בצום ו-HbA1c) מספקות מידע על חוסר ספיקת לבלב אנדוקרינית.

הדמיה לאי ספיקת לבלב

שיטה נוספת להערכת הלבלב היא בדיקת אולטרסאונד (סונוגרפיה). עם זאת, מכיוון שהלבלב שוכן די עמוק בבטן ובדרך כלל מכוסה בגזי מעיים, קשה יחסית לראות אותו בסונוגרפיה. לכן, אנדוסונוגרפיה משמשת לעתים קרובות כתוספת. כאן, הרופא מחדיר ראש אולטרסאונד קטן דרך הוושט לתוך הקיבה על מנת להעריך את האיברים השכנים משם.

במהלך בדיקה אנדוסקופית, הרופא עשוי להעריך אם קיימים אבנים בלבלב ושינויים בצינורות ההפרשה. לשם כך הוא דוחף צינור דק דרך הפה אל פתח צינור הלבלב בתריסריון, כמו בגסטרוסקופיה. באמצעות בדיקה קטנה, הרופא מזריק חומר ניגוד לתוך צינורות הלבלב, מה שהופך אותם לנראים בקלות להדמיית רנטגן.

האם ניתן לטפל באי ספיקת לבלב?

אם לאי ספיקת לבלב אקסוקרינית יש סיבה ספציפית, חשוב לחסל גורם זה במידת האפשר. לדוגמה, ניתן לטפל באבנים או בהיצרות בצינור הלבלב באופן אנדוסקופי. ההליך דומה לגסטרוסקופיה. הרופא מסיר את האבנים בעזרת מלקחיים וסלסלה קטנה, או שהוא מועך אותן ושוטף את הפסולת. הוא מרחיב את ההיצרות עם בלון קטן ואז מחדיר צינור קטן ("סטנט") כדי לשמור אותם פתוחים.

דִיאֵטָה

אנשים עם אי ספיקת לבלב אקסוקרינית צריכים לחלק את התזונה שלהם לחמש עד שבע ארוחות קטנות ביום ולהימנע ממזונות שומניים ככל האפשר. בנוסף, אנשים מושפעים צריכים להימנע לחלוטין מאלכוהול. אמצעים תזונתיים אלו משמשים להקלה על מערכת העיכול ובכך להפחית את התסמינים. אם צואה שומנית ממשיכה להופיע למרות דיאטה זו, רצוי להפחית עוד יותר את תכולת השומן בדיאטה.

החלפת אנזימים

אם שינוי בתזונה לבדו אינו מביא לשיפור בתסמינים, ניתן להחליף את האנזימים של הפרשת הלבלב. לשם כך, המטופלים לוקחים כמוסות מיוחדות מספר פעמים ביום. אלה בעלי ציפוי אנטרי כך שאנזימי העיכול שהם מכילים אינם מופעלים עד שהם מגיעים למעי הדק. אנזימי העיכול הכלולים בתרופה מגיעים בדרך כלל מהלבלב של חזירים שחוטים. גם דתות הדוחות צריכת בשר חזיר מתירות בדרך כלל שימוש בסמים כאלה.

תחליף ויטמין

ויטמינים E, D, K, A מסיסים בשומן. המשמעות היא שהגוף סופג אותם במעי רק אם הם מומסים ("מתחלבים") בשומן. עם זאת, זה קורה רק אם השומנים מפורקים גם על ידי אנזימים מסוימים (ליפאז). השומנים המפורקים, יחד עם הויטמינים המסיסים בשומן, יוצרים קומפלקס ("מיצל") החודר בקלות לתאי המעי.

אי ספיקת לבלב אקסוקרינית עלולה להפריע לספיגה נאותה של ויטמינים בגלל חוסר מספיק של אנזימים כורת שומן. באי ספיקת לבלב חמורה (עם הרבה צואה שומנית), חשוב אפוא לספק את הויטמינים המסיסים בשומן באופן מלאכותי על ידי הזרקה לשריר כדי למנוע ביטויי מחסור.

טיפול באינסולין

במקרה של אי ספיקת לבלב אנדוקרינית, על האדם המושפע לבדוק את רמת הגלוקוז בדם באופן קבוע. אם המחסור באינסולין מוביל לסוכרת מסוג 1, יש צורך לתמוך בחילוף החומרים של הסוכר באמצעות תרופות. לאחר מכן אנשים שנפגעו צריכים להזריק אינסולין באופן קבוע.