הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH) | הורמונים אצל נשים

הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH)

ה- GnRH מועבר דופק, כלומר בקצב, כל 60-120 דקות על ידי ה- ההיפותלמוס וגורם LH ו FSH להיות מיוצר ומשוחרר מהאונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח. בשל מנגנון זה, GnRH נחשב לאחד המגרה ("משחרר") הורמונים של ההיפותלמוס. המדידה של ההורמון המשחרר גונדוטרופין (GnRH) היא בדרך כלל ללא רלוונטיות קלינית, שכן רק בוורידים המקשרים (ורידים פורטליים) בין ההיפותלמוס ו בלוטת יותרת המוח נמצאים רמות מתמשכות.

גונדוטרופינים (LH ו- FSH)

השליטה הורמונים LH (הורמון לוטניזציה) ו FSH (הורמון מגרה זקיק) מופרשים (משוחררים) גם באופן דופק על ידי האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (בלוטת יותרת המוח) כאשר מגורה על ידי GnRH. בגלל השפעתם העיקרית על בלוטות המין, כלומר בלוטות המין, הן נקראות גם גונדוטרופינים. שחרורם של LH ו- FSH מתחיל בגיל ההתבגרות, שכן זה כאשר ההורמון המגרה ("משחרר") (GnRH) משתחרר מההיפותלמוס.

2 הורמונים LH ו- FSH מהאונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח מגרים את השחלות וכך לעורר את הייצור של הורמוני המין הנשיים. יש מה שמכונה משוב שלילי בין הגונדוטרופינים LH ו- FSH לבין רמת הורמוני המין הנשיים. המשמעות היא שגם רמת אסטרוגן גבוהה וגם גבוהה פרוגסטרון ברמה להפחית את שחרורם של LH ו- FSH מבלוטת יותרת המוח. כאשר רמות האסטרוגן ו פרוגסטרון ב דם נמוכים, שחרורם של LH ו- FSH גדל במטרה להגביר את רמת הורמוני המין הנשיים.

במקרה זה מדברים על משוב חיובי. באמצע המחזור הנשי יש עלייה מהירה בריכוז האסטרוגן, מה שמצידו גורם לשיא בשחרור LH. שחרור גדול זה של LH, המכונה גם "שיא LH", אחראי על הופעתו (בִּיוּץ).

במהלך גיל המעבר, שחרורם של LH ו- FSH כבר לא מואט על ידי הורמוני המין האמיתיים כרגיל, כמו הייצור של אסטרוגנים ו פרוגסטרון יורד בהתמדה. לפיכך, מנגנוני משוב מובילים לעלייה משמעותית ב דם רמות של LH ו- FSH. לאחר גיל המעברהורמוני הבקרה של בלוטת יותרת המוח יורדים שוב, אך נותרים מוגברים בהשוואה לתקופה שלפני גיל המעבר.

בניגוד לרמת ה- GnRH, ניתן לקבוע את רמת ה- FSH ב דם בלי שום בעיות. הערכים הנורמליים תלויים בשלב החיים בו נמצאת האישה. במהלך גיל ההתבגרות, רמת FSH של 2-3 mIE / ml נחשבת לנורמלית.

בבגרות מינית, יש להבדיל באיזה שלב במחזור נלקח הדם. בשלב הזקיקי (הזמן שבין הופעתו של וסת ו בִּיוּץ) ערכים של 2-10 מ"י / מ"ל ​​נחשבים לנורמליים, בשלב הביוץ (הזמן סביב הביוץ) רמה של 8-20 מ"י / מ"ל ​​היא תקינה, ובשלב הלוטאלי (הזמן שבין הביוץ לתחילת הַבָּא וסת) רמה של 2-8 מ"י / מ"ל ​​נחשבת נורמלית. לאחר גיל המעבר, נמצאות רמות FSH של> 20 mIE / ml וריכוז LH בדם בין 20 ל- 100 mIE / ml.