מבוא
ברוזלוזיס היא מחלה זיהומית חיידקית המועברת לבני אדם על ידי בעלי חיים נגועים. העברה ישירה מאדם לאדם היא נדירה. המחלה מופיעה בתדירות גבוהה במיוחד באזור הים התיכון (במיוחד בטורקיה), כמו גם באפריקה, אסיה, מרכז ודרום אמריקה ובחצי האי ערב.
בגרמניה ברוזלוזיס הוא נדיר למדי והוא בדרך כלל תוצאה של מחלות מיובאות מחו"ל. ברוזלוזיס היא מחלת חיידקים המופצת ברחבי העולם הנגרמת על ידי שונים בקטריה של הסוג Brucella. ברוסלה הם קוקוסים קטנים, חסרי תנועה, שליליים בגרם, אשר משפיעים בעיקר על חיות משק כמו בקר, כבשים ועזים ואשר ניתן להעביר לבני אדם באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים.
פתוגנים אנושיים חשובים, כלומר גם מדביקים בני אדם, הם Brucella melitensis (הגורם למלטה חום ונמצא בעיקר בעזים, כבשים וגמלים), Brucella abortus (בעיקר בבקר, גורם למחלת באנגס), Brucella suis (בעיקר אצל חזירים) ובמידה פחותה Brucella canis (נמצא בעיקר אצל כלבים). מכיוון שתסמיני הברוזלוזיס לעיתים אינם ספציפיים ומשתנים, אבחון מוקדם לרוב קשה. אנמנזה זהירה (ראיון קבלה רפואית) עם מידע על הרגלי אכילה, עיסוק ושהות אפשרית בחו"ל ממלאת אפוא תפקיד חשוב, במיוחד במקרה של ברוזלוזיס. בכ- 90 אחוז מהמקרים, ברוצלוזיס אינו גורם לתסמינים כלשהם, בעשרת האחוזים הנותרים התסמינים משתנים קלים חום ו כאבי ראש להדבקה קשה במפרקים ולנזק לאיברים. תוצאות כגון דלקת של הלבלב, כבד דלקת, הפרעות ב דם ספירה או דלקת של צפק (דלקת הצפק) ו לֵב שסתומים אפשריים ולעיתים יכולים להיות קטלניים.
גורם לברוצלוזיס
הגורמים השכיחים ביותר לברוצלוזיס הם צריכת חלב גולמי מזוהם (כלומר לא מבושל / מפוסטר) או צריכת מוצרי חלב גולמיים מזוהמים, כמו גבינת עיזים או כבשים או בשר גולמי. במיוחד מטיילים באזור הים התיכון צריכים לנקוט באמצעי זהירות ולהימנע מצריכת מוצרי חלב גולמיים ובשר גולמי. לעתים קרובות רבים מבעלי החיים המשקיים החיים בהם נגועים בפתוגני ברוצלוזיס.
העברה אפשרית גם באמצעות פציעות קטנות בעור במגע עם מוצרים נגועים מבעלי חיים כמו שתן, צואה ו דם. קצבים וטרינרים נמצאים בסיכון מיוחד ונחשבים לקבוצות סיכון חשופות מקצועית לצד צוות המעבדה. אם פתוגני הברוזלוזיס נכנסים לבסוף לגוף האדם דרך קרומים ריריים או פגיעות בעור, הם נאספים בדרך כלל על ידי תאים של המערכת החיסונית ומועבר לקרוב ביותר לִימפָה צמתים, שם מתרחש מקום ההגנה הראשון.
אם הגוף לא מצליח להילחם בפתוגנים, הברוצלוזיס מתפשט ללא הפרעה לזרם הדם, משם הוא יכול לתקוף את האיברים הקרובים ביותר כמו כבד ו טחול. במיוחד במקרים כרוניים, המפרקים ו מח עצם מושפעים לעיתים קרובות. מרכזי הדלקת המתפתחים שם מקיימים לעתים קרובות את הזיהום במשך שנים רבות.
