אבחון | פְּסִיכוֹזָה

אִבחוּן

האבחנה של א פְּסִיכוֹזָה אינו מצריך תחילה כל תרופה נראית לעין אלא מהווה אבחנה קלינית גרידא והיא נעשית על בסיס התנהגותו של המטופל ותסמיניו. אולם לאחר האבחנה, יש לבצע אבחונים נוספים בכדי לצמצם את הסיבות האפשריות ל פְּסִיכוֹזָה. על מנת לא לכלול נוכחות של אורגני פְּסִיכוֹזָה, קודם כל חשוב לקחת אנמנזה מדויקת.

מכיוון שהאנשים שנפגעו בקושי מצליחים לנהל שיחה מספקת גם במהלך פסיכוזה, הרופא המטפל תלוי לעיתים קרובות באנמנזה הזרה, כלומר בחקירת קרובי משפחה, מכרים וחברים קרובים. חשוב לאנמנזה היא שאלת המחלות הקודמות, הן סומטיות והן פסיכולוגיות. חשוב מאוד לברר האם התרחש אי פעם פרק פסיכוטי.

יתרה מזאת, יש להטיל ספק בצריכת תרופות אפשרית במדויק. גם שאלת התרופות שנלקחות באופן קבוע חשובה. לאחר האנמנזה בעקבות נטילת דם דגימות.

גם כאן עלולות להתגלות מחלות גופניות, שעשויות להיות גורם אפשרי לפסיכוזה. במקרים רבים, כדאי גם לצלם תמונה של ה- ראש על מנת לשלול תהליכים שגוזלים מקום ב מוֹחַ או, למשל, מחלות כגון טרשת נפוצה. בחולים מבוגרים יותר - בהתאם לנושא הנדון - ניתן להשתמש בטומוגרפיה ממוחשבת זמינה מהירה יותר (CT) שניתן להשתמש בה כדי להוציא מהימנות יחסית תהליכים של תפיסת שטח.

עם זאת, בקרב מטופלים צעירים יותר ובשאלות מיוחדות, סביר יותר שיש להשתמש בהדמיית תהודה מגנטית (MRI). אלקטרואפלוגרמה (EEG), כלומר בדיקה של מוֹחַ גלים, עשויים גם להיות נחוצים. אילו בדיקות נוספות נחוצות תלוי בתוצאות הבדיקה הנוכחיות.

טיפול תרפיה

במקרה של פסיכוזה, חשוב להתחיל בטיפול במהירות. בהתאם לחומרת הפסיכוזה, הטיפול יכול להתבצע על בסיס אשפוז או אשפוז. אולם לעיתים קרובות, מומלץ טיפול מאושפז בגלל חומרת הסימפטומים שגורמים למטופל לסכן את עצמו.

הבחירה הראשונה לטיפול בפסיכוזה הן תרופות, תרופות אנטי פסיכוטיות כביכול או נוירולפטיקה. קבוצת התרופות הללו כוללת חומרים פעילים שונים ורבים, אך כמעט כולם מתערבים במידה פחות או יותר בתחום דופמין מטבוליזם ב מוֹחַ וכך מובילים מעל הכל לבלימה מהירה של אשליות ו הזיות. ברוב המקרים, יש להמשיך ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות גם לאחר שדעכו הסימפטומים, מכיוון שהן מפחיתות משמעותית את ההסתברות לחזרת הפסיכוזה.

כמה זמן יש ליטול את התרופות באופן אינדיבידואלי. במיוחד במקרה של פסיכוזות עם קורס חוזר (חוזר), כמו סכִיזוֹפרֶנִיָה, לעתים קרובות יש צורך ליטול את התרופות לצמיתות. מבחינים בין תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות לא טיפוסיות.

כיום, תרופות אנטי-פסיכוטיות לא טיפוסיות כגון ריספרידון, quetiapine, clozapine, olanzapine ו- aripiprazole משמשים יותר ויותר. תרופות אנטי-פסיכוטיות אופייניות כמו הלופרידול משמשות כיום בעיקר בשלב החריף. עם זאת, באיזה אנטי פסיכוטי משתמשים יש להחליט בנפרד.

הליכים פסיכותרפיים ממלאים תפקיד מינורי בלבד בשלב האקוטי של פסיכוזה, אך יכולים לעזור במהלך המחלה. מטופלים שחוו פסיכוזה יכולים להשתתף גם בקבוצות פסיכולוגיות. כאן הם מתבשרים על נושא הפסיכוזה ואיך להתמודד עם זה ולהיפגש עם אנשים דומים לאופן.

במקרה של פסיכוזות אורגניות, הטיפול במחלה המעוררת הוא בראש סדר העדיפויות. Zyprexa היא תרופה מקבוצת התרופות האנטי-פסיכוטיות. היא מכילה את החומר הפעיל olanzapine והיא אחת מהלא טיפוסיות. נוירולפטיקה. הוא משמש בעיקר לטיפול בפסיכוזות המתרחשות בהקשר לפרנואידי סכִיזוֹפרֶנִיָה.

הוא משמש גם לטיפול בהפרעות דו קוטביות. בנוסף, ניתן להשתמש באולנזפין כתרופה שנייה ב דכאון כביכול לטיפול הגדלה. התיאוריה כאן היא שלעלייה בתרופה שנייה, במקרה זה אולנזפין, יש השפעה נוספת להרמת מצב רוח. תופעות לוואי שכיחות מאוד ותכופות של אולנזפין הן עלייה במשקל, עייפות, יבשה פה, סחרחורת, בחילה- הקאה, עצירות, נדודי שינה וחוסר שקט, עלייה בוודאות דם רמות, בצקת (החזקת מים), תנועות חריגות (דיסקינזיה), פריחה בעור, כאבי מפרקים והפרעות בתפקוד המיני.