אבחון הפרעות דיבור ושפה
מחנכים מבחינים בדרך כלל בהפרעת דיבור או שפה. הורים רשאים להבחין בהפרעה רק במקרה או להניח שהיא תדעך עם הגיל. במקרה של ספק, ההורים צריכים להתייעץ תחילה עם אנשי חינוך. לעתים קרובות גן ילדים למורים ולמורים בבית הספר היסודי יש תחושה טובה לגבי ביצועי השפה שקבוצת גיל מסוימת אמורה להשיג.
התייעצות ואבחון מפורטים, לעומת זאת, מתקיימים עם מומחה. מלכתחילה יש לפנות לרופא ילדים. במידת הצורך, הוא או היא ידאגו להפנות למומחה אוזן גרון או מטפל בדיבור.
כולם ישימו את יכולת הדיבור של הילד ביחס לגילו ולשלב ההתפתחות שלו. דיבור מהמורות ולא ברור יכול להיות נורמלי למדי ב גן ילדים גיל, למשל, ולא אמור להוות סיבה לדאגה להורים. לחלק ממומחי אף אוזן גרון יש את התואר הנוסף "פוניאטריה ופדיאולוגיה". רופאי אף אוזן גרון מכירים בדרך כלל את האבחנה והטיפול בהפרעות דיבור ושפה.
סמים
אין תרופות נגד מגמגם את עצמה עדיין. עם זאת, תרופות כנגד מתח וחרדה (פחד) יכולות להקל על מצבים מסוימים ובכך לשפר את הסימפטומים. את העצות הטובות ביותר ניתן לפסיכיאטרים ילדים ונוער.
יש להם ניסיון עשיר בטיפול בחרדה ויודעים את ספקטרום התרופות לשיכוך חרדה (חרדה). למידע נוסף על כך תחת: סקירה כללית של הפרעת חרדה אם המטפלים מקשיבים בסבלנות למגמגם, נותנים לו לדבר ולהתעמת איתו עם הבנה, המגמגם בדרך כלל יהנה מדברים ויהיה לו קל יותר לשלוט בזרימת הדיבור. בתוך המשפחה, מגמגם לא צריך להיחשב בכלל.
נהפוך הוא, התערבויות מתקנות של אחרים, חוסר סבלנות וחוסר קבלה מקדמים מצב מלחיץ ומסבכים את זרימת הדיבור של המגמגם. האחרון מתקיים בעיקר בבית הספר. ילדים מבינים במהירות שהם יכולים להחליש ולהעליב את שלהם מגמגם חברי הכיתה, אוהבים לתקן אותם ולעצבן אותם עם חיוכים ובורות.
לכן הורים ומורים לא צריכים לחשוש להתייחס בגלוי למצב בכיתה כדי לפנות להבנת חבריהם לכיתה! האדם המושפע עצמו בדרך כלל לא אוהב לדבר על הקנטה כזו ומסתיר במיומנות את בושתו מפני המחנכים וההורים. גם כאן יש לקיים מעת לעת שיחות פתוחות על מנת להעריך את מצבו של הילד ולהיות מסוגלים להשפיע עליו במידת הצורך.
- מתי המגמגם מרגיש הקלה?
- מה צריך ללוות כל טיפול?
- מה יכולים ההורים והמורים לעשות?
כל המאמרים בסדרה זו:
