הפרעות ראייה (הפרעות ראייה) מתייחס להתחלה חריפה או הדרגתית של שינוי בחדות הראייה. ניתן להבחין בין הצורות הבאות בהתאם ל- ICD-10:
- אמבליופיה ex anopsia (שם נרדף: מניעת גירוי אמבליופיה; H53.0) - אמבליופיה הנגרמת כתוצאה מכשל תפקודי אמיתי של העין; הסיבה היא גירוי פועולרי מופחת או נעדר לחלוטין, הנגרם לרוב מהפרעות אורגניות מולדות
- אישי הפרעות ראייה (H53.1) כגון:
- אסתופיה - תסמין מורכב המתואר על ידי התלונות הבאות: תחושות לא תקינות מתחת לראייה לחץ קשור לטשטוש ראייה, קריעה וכו '; נגרמת על ידי שימוש יתר בעיניים - במיוחד אצל אנשים צעירים יותר - כתוצאה מהפרעות ראייה אכסוניות, מוטוריות, תחושתיות או ראייה
- טבעות צבע סביב מקורות אור
- סקוטומה מהבהבת (תחושות מהבהבות), חד צדדית / דו צדדית; מופיעים לעיתים קרובות לפני / תוך כדי מיגרנה
- Hemeralopia (עיוורון יום)
- מטמורפופסיה - תפיסה שונה / מעוותת של אובייקטים.
- פוטופוביה (פוטופוביה)
- אובדן ראייה פתאומי
- דיפלופיה (ראייה כפולה; H53.2)
- הפרעות אחרות בראייה דו-עינית (H53.3) כגון:
- התכתבות חריגה ברשתית
- מיזוג עם ראיית סטריאו מושפלת
- צפייה בו זמנית ללא היתוך
- דיכוי (דיכוי) של ראייה דו-עינית (ראייה משותפת של עין ימין ושמאל).
- פגמים בשדה הראייה (H53.4).
- Hemianopsia homonoym / heteronymous
- Hemianopsia הומונימי (ימין או שמאל): אותו צד מושפע מהפגם בשתי העיניים
- Hemianopsia הטרונימי (בדרך כלל ביטמפורלי): בשתי העיניים הצד הנגדי מושפע מהכישלון בכל מקרה.
- היצרות קונצנטרית של שדה הראייה
- אנופסיה של רביעית - אזור עליון או תחתון (לרוב רבע = רביע) של שדה הראייה חסר באחת או בשתי העיניים
- סקוטומה - אובדן שדה ראייה מוגבל, כלומר, שטח חלקי של שדה הראייה מצטמצם ברגישותו
- נקודה עיוורת מוגדלת
- Hemianopsia homonoym / heteronymous
- הפרעת ראיית צבע (H53.5)
- לַיְלָה עיוורון (H53.6)
- הפרעה בראייה אחרת (H53.8)
- הפרעה בראייה, לא מוגדרת (H53.9)
ניתן לחלק את הפרעת התפיסה הראייתית על בסיס אנטומיה באופן הבא:
- פונקציות חזותיות היקפיות הן תהליכים הנמצאים לפני צומת המסלול הראייה.
- תפיסה חזותית מרכזית נקראת תהליכים פוסט כיאסמיים ומחולקת לתוכה
- פונקציות חזותיות אלמנטריות משבשות (למשל, שדה ראייה, ראיית ניגודיות, צבע וראייה מרחבית).
- הפרעות בתפקודים חזותיים מורכבים (למשל, זיהוי חזותי או זיהוי אובייקטים, פנים, מקומות או שבילים).
ליקוי ראייה יכול להיות סימפטום של מחלות רבות (ראה תחת "אבחנות דיפרנציאליות"). יחס מין עבור עיוורון: גברים ונשים מושפעים באותה מידה. שיא תדירות לעיוורון: המחלה מתרחשת בעיקר מעל גיל 60. שכיחות (תדירות המקרים החדשים) של עיוורון היא כ 12.3 מקרים לכל 100,000 תושבים בשנה. נכון לעכשיו, חיים בגרמניה כ -145,000 עיוורים. ברחבי העולם יש כ- 39 מיליון אנשים עיוורים. שכיחות העיוורון בקרב אנשים מתחת לגיל 20 היא 47 לכל 100,000 תושבים. בקרב בני 20-60 השכיחות היא 64 לכל 100,000 תושבים, בקרב בני 60-80 השכיחות היא 237 לכל 100,000 תושבים, ולמעלה מ- 80 בני השכיחות היא 1556 לכל 100,000 תושבים. מהלך ופרוגנוזה: הפרעות ראייה לעיתים קרובות מתרחשות בתחילת או במהלך מחלות נוירולוגיות. ספקטרום הפרעות הראייה נע בין הבהוב מול העיניים לבין חדות ראייה מופחתת, לעיתים נדירות גם כהה חד-צדדית (טשטוש) של העין, כלומר המטופל חווה כהה שנמשכת שניות, עד לעיוורון זמני (amaurosis fugax) מהלך והפרוגנוזה של השינויים החריפים או החתרניים בחדות הראייה תלויים במחלה הבסיסית. אמבליופיה (ביוונית: amaurosis): "עין עמומה") או אמבליופיה, שהיא הפרעה תפקודית של תחושת הצורה או המקום, בהתאמה, ראה "אמבליופיה - גילוי מוקדם" להלן.