תחושת האיזון

שֵׁם נִרדָף

תפיסה וסטיבולרית

מידע כללי

תחושת לאזן משמש להתמצאות ולקביעת היציבה בחלל. איברי חישה שונים נחוצים להתמצאות במרחב. אלו כוללים איבר שיווי המשקל (איבר שיווי המשקל), העיניים שלהן רפלקס, וחיבור הדדי של כל הגירויים ב מוֹחַ מְאוּרָך. יתר על כן, תחושת האיזון מכילה את התחושה של

  • מעל ומתחת,
  • זוויות ונטיות, ו
  • תאוצות לינאריות וסיבוביות של ראש.

האיבר הוסטיבולרי

האיבר הוסטיבולרי מורכב מהאוזן הפנימית ניתן לחלק בערך לשלושה מרכיבים:

  • האוזן הפנימית עם תחושת האיזון ו
  • אל האני מוֹחַ מְאוּרָך ו שלה לאזן פונקציות.
  • השבלול משרת את תחושת השמיעה,
  • Sacculus ו- Utriculus משמשים לתפיסת תאוצה לינארית ומיקום מרחבי
  • קשתות (Ductus semicirculares) משמשות לחישת האצה וסיבוב סיבוביים.

Sacculus ו- Utriculus הם שני חללים מחוברים זה לזה מלאים באנדולימפה, שכל אחד מהם מכיל איבר מקולרי. שני האיברים המקולריים של סאקולוס ואוטריקולוס כמעט בניצב זה לזה. מקולה utriculi שוכב אופקית, מקולה סאקולי אנכית.

האיברים המקולריים מכילים תאים תומכים וחושיים המכוסים בכיפה ג'לטינית. בכיפה זו יש סטטוליטים המורכבים מ סידן פַּחמָה. בשל השפעת כוח המשיכה, נוצר כוח גזירה במהלך תנועות בין

  • קרום סטטוליטי וה
  • תאים חושיים.

זה מעורר גירויים המועברים ל מוֹחַ דרך העצב.

בדיוק כמו תפיסה שקית ויסטיבולרית, שלוש הקשתות מכילות תאים חושיים ותומכים. הקשתות החצי עגולות מעגליות ומחוברות זו לזו כמו גם לשאר חלקי הקשת האוזן הפנימית. שלוש הקשתות מאונכות זו לזו וכל אחת מהן מכילה אמפולה אחת.

אמפולה זו ממוקמת לרוחב לומן הארקייד ומכילה את התאים התחושתיים והתומכים. אלה מכוסים גם בכיפה ג'לטינית ומעבירים מידע חושי באמצעות כוחות גזירה. בהתאם לכיוון התנועה של התאים הבודדים ומהירותם, ה- מוֹחַ יכול להבחין בין התנועות האישיות.

מאיבר שיווי המשקל הזה מ האוזן הפנימית השמיני. מאיבר שיווי המשקל הזה מ האוזן הפנימית, עצב הגולגולת, העצב הווסטיבולוקוכליארי, מוביל לגרעיני העצב המתאימים ב מוֹחַ גזע (גרעינים שיווי המשקל). מכיוון שהמידע מהאוזן הפנימית בלבד אינו מספיק בכדי לשמור על לאזן, יש צורך במידע מגרעיני הווסטיבולריס כדי לעבד מידע זה יחד.

גרעיני הווסטיבולריס מחוברים ל מוֹחַ מְאוּרָך, ה חוט השדרה והעיניים. החיבור של איבר שיווי המשקל עם גרעיני שרירי העין נקרא רפלקס וסטיבולו-עיני. יש לחלק את המוח הקטן לשלושה חלקים כדי להבין את תפקודו: הווסטיבולוצרבלום במיוחד מקבל מידע רב מהאוזן הפנימית וגם שולח אליו מידע שהומר.

בנוסף, חלק זה גם שולח מידע לגרעיני שרירי העין וכך הוא מעורב בכוונון עדין של כמעט כל תנועות העיניים. בנוסף לתנועות עיניים, הווסטיבולוצרבלום יכול גם לשלוח ולקבל מידע על המסלולים החוץ-פירמידאליים של חוט השדרה. באופן זה, למוח הקטן יש השפעה על הפונקציות המוטוריות התומכות של תא המטען.

הסינפירבלום מקבל מידע רב מה- חוט השדרה. זה מאפשר למוח הקטן לשלוח מידע מחוט השדרה לאיבר שיווי המשקל ולשרירי העין ולהיפך. זה מאפשר כיוונון ושליטה מתמדת בין החלקים הבודדים בתחושת האיזון. אם אחד מהאיברים החשובים הללו נכשל, ניתן לגרום למשל לסחרחורת.

  • שרירי עיניים ועל
  • עמדת ה- ראש ביחס לגו הנחוץ.
  • וסטיבולוצרבלום,
  • ספינורבלום ו
  • פונטוקרבלום.
  • חוט השדרה ובכך מעל
  • מיקום הרגליים והידיים ומעל
  • טונוס שרירים של תא המטען.