איבר שיווי המשקל

שמות נוספים

מנגנון וסטיבולרי, איבר שיווי המשקל, איבר שיווי המשקל, יכולת איזון וסטיבולרית, תיאום תנועה, סחרחורת, אי ספיקת איבר שיווי המשקל

מבוא

איבר שיווי המשקל האנושי נמצא ב האוזן הפנימית, במה שמכונה המבוך. מעורבים כמה מבנים, נוזלים ושדות חושים, המודדים תאוצות סיבוביות וליניאריות במטרה לשמור על שיווי המשקל בגוף ולאפשר התמצאות במרחב על ידי שמירה על שדה ראייה קבוע.

אנטומיה

איבר שיווי המשקל ממוקם יחד עם חלק מאיבר השמע האוזן הפנימית, שנמצא בחלק מה- גולגולת קרא עצם הפטרוס. מבנים אלה ידועים כמבוכים, שם מבדילים מבוך גרמי ממבוך קרומי. מבוכים גרמיים הם חללים מחוברים זה לזה המוטבעים בעצם.

זה מתחיל באטריום (וסטיבולום) שממשיך קדימה לשבלול (חלק מאיבר השמיעה) ואחור לתעלות חצי מעגליות (חלק מאיבר שיווי המשקל). מבוך גרמי זה מכיל נוזל צלול במים, הנקרא פריילימף, ובו צף המבוך הקרומי. הפרילימפה עוקב אחר מבנה המבוך הגרמי ובכך מייצג את מוצאו.

הוא מלא גם בנוזל, האנדולימף הצמיג. חלוקה נוספת של המבוך היא לווסטיבולרי ולשבלול. השבלול שייך לאיבר השמיעה ואילו שיווי המשקל מהווה את האיבר של לאזן ומורכב מכמה חלקים מחוברים זה לזה: הקשתות מאונכות זו לזו.

ביחס לצירי הגוף, 45 מעלות העליונות חורגות מהמישור החציוני (ציר המראה של הגוף ריצה דרך ה ראש ורגליים), האחורי 45 מעלות סוטה מהמישור הקדמי והרוחב 30 מעלות סוטה מהמישור האופקי. המבוך הממברני מכיל כמה שדות חושים, מה שמכונה אפיתליה חושית, האחראים לרכישת לאזן פרמטרים. ב- Sacculus ו- Utriculus אלה הם Macula sacculi ו- Macula utriculi (מקולה = נקודה), שנמצאים בזווית ישרה זה לזה.

בקשתות, אלה הם 3 cristae ampullares (crista = מפשעה). המידע המתקבל דרך שדות חושים אלה מועבר ל עצב שיווי המשקל, העצב הוסטיבולרי, בעזרת תאי החישה ומשם לגרעיני העצבים שלו, הגרעינים הוורטיבוליים ב מוֹחַ גֶזַע. משם יש קשרים ל מוֹחַ (gyrus postcentralis), ה חוט השדרה, חלקים אחרים של גזע המוח, מוֹחַ מְאוּרָך, שרירי העיניים וחלקים אחרים של השרירים.

• סאקולוס (שקית קטנה)
• אוטריקולוס
• תעלות בעלות 3 קשתות = Ductus semicirculares (תעלות חצי עיגול) à עליון, אחורי ורוחב

מבנה האפיתיליה החושית השונה ניתן להשוות למעט הבדלים קטנים. תמיד יש תאים חושיים, ה שער תאים, ותאים תומכים, בהם מוטבעים תאי השיער. כל אחד שער לתא יש מספר הרחבות תאים, כלומר ארוך (Kinozilium), וכמה קצר (Stereozilien).

אלה מחוברים באמצעות קצה משמאל, שניתן לדמיין אותו כמבנים דמויי חבל בין הסיליות הבודדות (cilium = cilia). מעל ה שער ולתאים התומכים יש מסה ג'לטינית, שמבנה שונה תלוי במיקומה. מעל המקולות בסקולוס ובאוטריקולוס יש קרום סטטולית ג'לטיני שנקרא ששמו מוטבע סידן גבישי פחמתי (= סטטוליטים).

הארכות התא של תאי השיער בולטות לקרום זה. עם זאת, הם אינם שקועים ישירות בקרום, אך עדיין מוקפים בחלל צר המכיל אנדולימפה. לעומת זאת, קריסטות הקשתות מכוסות על ידי הכוסה, גם היא מסה ג'לטינית, אליה בולטות גם הרחבות התאים.

גם במקולות וגם בקריסטות, תאי השיער מחוברים ל עצב שיווי המשקל באמצעות קשרים סינפטיים באיבר שיווי המשקל. האפיתל החושי מוקף באחרים אפיתל, אבל הם גבוהים יותר ובולטים מעליו. לנוזלים הקיימים במבוך יש גם הרכב מיוחד.

הפריילימף שמקיף את המבוך הקרומי מכיל נוזל מימי המכיל אלקטרוליטים הדומה לזה של הנוזל הבין-גופי בגוף. נתרן התוכן הוא גבוה, אבל אשלגן התוכן נמוך. מנגנון היווצרות הפרימילף אינו מובן היטב; הקשר עם המרחב התת-עכבישי של מוֹחַ, שנמצא בין המוח ל קרום, כנראה משחק תפקיד. האנדולימפה הכלול במבוך הקרומי הוא גם נוזל, אך בניגוד לפרילימף הוא מכיל מעט נתרן והרבה אשלגן. האנדולימפה מיוצר על ידי מבנים במבוך שיווי המשקל וגם במבוך השבלול (stria vascularis). התוכן השונה של אלקטרוליטים (= יונים) חשוב לעירור תאי החישה, אשר יכולים להעביר מידע למוח.