קרע ברצועה הצולבת האחורית

שמות נוספים

קרע ברצועה צולבת אחורית, HKB, קרע HKB, נגע ברצועה צולבת, אי יציבות בברך אחורית, אי ספיקה של רצועה צולבת אחורית, אי ספיקה כרונית של הרצועה הצולבת האחורית, פלסטיק רצועה צולבת

הַגדָרָה

אחורי רצועה צולבת קרע נגרם על ידי חריגה מהארכה המקסימלית האפשרית של הרצועה הצולבת האחורית, בדרך כלל על ידי כוח חיצוני. זהו קרע מוחלט, מה שנקרא הפרעת המשכיות, של החלק האחורי רצועה צולבת, לפיה חוסר יציבות סגיטלי (=מקביל לציר המרכזי) ומה שנקרא תופעת המגירה (= תזוזה גדולה של התחתון רגל נגד ירך) הופך להיות מורגש.

סיבה לקרע ברצועה הצולבת

ברוב המקרים, לא רק האחורי רצועה צולבת מושפע מקרע ברצועה הצולבת האחורית. הפציעות לרוב מורכבות הרבה יותר ובדרך כלל משפיעות על כולו מפרק הברך, לפעמים עם השפעות שליליות עצומות. לעתים קרובות תאונות אחראיות לקרעים ברצועות צולבות אחוריות, ולרוב גם לתאונות דרכים. זאת בשל העובדה שישיבה ברכב גורמת לתחתון רגל לכופף. אם אתה דוחף אותו בכוח נגדו, ה רצועה צולבת אחורית דמעות.

תסמינים

קרע ברצועה הצולבת האחורית מלווה בדרך כלל בתסמינים אופייניים האופייניים לפציעה. מיד לאחר הטראומה אחראית לקרע של הרצועה הצולבת האחורית, נפיחות בברך ומשמעותית כְּאֵב ב מפרק הברך מתרחשים בדרך כלל. יתר על כן, חוסר יציבות של הנפגעים מפרק הברך בולט, המורכב במיוחד בכיפוף של מפרק הברך.

בהתאם להיקף הפציעה ולמבני הרקמות הרכות שנפגעו, עלולות להיווצר חבורות ופצעים פתוחים. לעתים קרובות יש פציעות נלוות של רצועות אחרות, עצמות or סָחוּס, וזו הסיבה המתקבלת כְּאֵב יכול להיות מקומי רק באופן מפוזר. במהלך בדיקה גופנית, תופעת המגירות כביכול בולטת כי מפרק הברך חסר קיבוע חשוב עקב הקרע.

בדיקת מגירה חיובית ובדיקת לכמן הם סימנים אופייניים לקרע ברצועה הצולבת האחורית. באופן כללי, בדיקות של מפרק ברך עם פציעה טרייה ברצועה קשות בגלל המחלה החמורה. כְּאֵב. הכאב מתרחש ברגע הפציעה, פוחת, אך לרוב חוזר כאשר הרצועה מתמתחת.

תמיד צריך לעשות השוואה עם הצד "הבריא". הקרע עלול לגרום לנפיחות חמורה ולפליטים. במהלך הבחינה, מידת הניידות האפשרית וה- מניסקוס יש להבהיר סימנים.

כפי שכבר הוזכר, ניתן לבדוק את יציבות הרצועה המדיאלית והצדדית באמצעות מה שנקרא מבחן לכמן. לא ניתן להפעיל את בדיקת המגירה, המתוארת אף היא במקרה של פציעה חריפה עקב המתח הנגדי השרירי במקרה החריף. במקרה של נפיחות חריפה של מפרק הברך ומפרק הברך לנקב המצוין כתוצאה מכך, הוא יכול גם לספק מידע האם קיימת פציעה ברצועה במפרק הברך או לא.

If דם ממפרק הברך נקב במהלך א לנקב, זה בדרך כלל מעיד על פגיעה ברצועה במפרק הברך. לרוב, האבחנה נעשית רק לאחר שמפרק הברך הפך לא יציב. זה יכול להוביל לשינויים ב סָחוּס ו מניסקוס בגלל בלאי.

האבחון נעשה בעיקר על ידי בדיקת יציבות מפרק הברך במצבים מורחב וכפוף, בסיבוב חיצוני ופנימי ובמצב תקין של כף הרגל. בדיקה מדוקדקת של הברך בכל הנוגע לנפיחות, תפליט ודפוס ההליכה חיונית אף היא. השכנה המפרקים יש לבחון תמיד לצורך הבהרה ואת ה דם יש לקחת בחשבון את זרימת הדם, התפקוד המוטורי והרגישות.

במקרה של פציעות אקוטיות, בדיקות היציבות בדרך כלל קשות לביצוע עקב מתח השרירים, כך שיש לנקוט באמצעים אינסטרומנטליים נוספים לצורך ביצוע אבחנה. אלו הם למשל:

  • קרני רנטגן אבחון: תמונות רנטגן בווריאציות שונות מספקות מידע על נגעים גרמיים אפשריים.
  • טומוגרפיה מגנטית (MRT): לבירור סופי האם ובאיזו מידה קיים קרע ברצועה הצולבת. בעזרת הדמיית תהודה מגנטית (MRI), ניתן להעריך במדויק את הנזק שנגרם ולתכנן ולהתחיל במדויק את כל הפעולות הנדרשות.
  • הערכת נפיחות בברך, התפשטות מפרקים, טווח תנועה וכאבי תנועה
  • הערכת דפוס ההליכה, צירי הרגליים
  • הערכת מפרק הפמורופטלרי (מיסב הזזה של הפיקה)
  • הערכת יציבות הברך והמניסקים
  • ניוון שרירים (היחלשות הקלה בשרירים)
  • הערכת מפרקים סמוכים
  • הערכת זרימת הדם, מיומנויות מוטוריות ורגישות (תחושה על העור)

בדיקות מכשיר הכרחיות צילום רנטגן: מפרק הברך בשני מישורים, פיקת הברך משיקית בדיקה מיוחדת שימושית במקרים בודדים

  • קרני רנטגן: פאה של מפרק הברך במצב עמידה בכפיפה של 45 מעלות
  • תמונת פריקה (תמונת מנהרה)
  • תמונות שצולמו
  • תמונות רגליים שלמות בעומס
  • תמונות פונקציונליות והקרנות מיוחדות
  • סונוגרפיה (מניסקוס, ציסטה של ​​בייקר)
  • טומוגרפיה ממוחשבת (במיוחד שבר בראש השוקה)
  • הדמיית תהודה מגנטית (רצועות צולבות, מניסקים, פגיעה בעצמות)
  • ניקור עם אנליזה סינוביאלית (להתפלט)
  • בדיקת מגירות אוטומטית (לא בדיקה רגילה)