הַגדָרָה
המונח מוֹחַ קטיעה אינו קיים בצורה זו ברפואה. בלשון הדיבור הוא מתאר את הסרת ה מוֹחַ, שלא יתאים לחיים. אולם בנוירוכירורגיה, בנסיבות מסוימות מבצעים פעולה שקרובה יחסית לרעיון המקובל של מוֹחַ קטיעה - המיספרקטומיה.
זה כרוך בהסרת חצי כדור, כלומר בחצי הכדור השמאלי או הימני מוח מוח. מכיוון שהסרת חצי כדור אחד גורמת לחסרים תפקודיים קשים ובהתאם לגיל המטופל, לעיתים קרובות, מוח מוחי קטיעה במובן של כריתת המוח מייצג תמיד מוצא אחרון (פיתרון אפשרי אחרון). במידת האפשר, הליכים פחות רדיקליים כמו הסרת אונה אחת במוח (כריתת אונות) או חיתוך של מה שמכונה בָּר (callosostomy), המחבר בין שני חצאי המוח, עדיף אפוא. לבסוף קיימים פרוצדורות חדשות בהן חצי המוח הפגוע נותר לחלוטין בתוך גולגולת ומוגן רק משאר המוח. נהלים אלה ידועים כמיספרקטומיה פונקציונלית.
לגרום
בין המחלות העלולות לגרום לנוירוכירורג לשקול כריתת המוח (כלומר קטיעה מוחית חלקית) ניתן למצוא בעיקר אפילפסיות קשות מסיבות שונות. תמונה קלינית חשובה שיכולה לגרום לכאלה אֶפִּילֶפּסִיָה is תסמונת סטורג 'וובר. זו מחלה מולדת מקבוצת הפקומטוזות הנוירו-עוריות כביכול, המאופיינת בגידולים שפירים במוח וכתמי יין פורט אדמדמים בפנים.
סיבה אפשרית נוספת היא מה שמכונה רסמוסן דלקת קרום המוח. זוהי דלקת נרחבת המתקדמת במהירות של קליפת המוח, המוגבלת לחלוטין לחצי כדור אחד של המוח. התנאי המוקדם לשקילת קטיעה מוחית מהסוג לכריתת הכדור הוא שהמחלה פוגעת כמעט אך ורק באחת משתי ההמיספרות של המוח ושכל שאר אפשרויות הטיפול הניתן להעלות על הדעת כבר לא הצליחו או שיש להחשיבן כחסרות תקווה. חשוב גם לשקול את הגירעונות התפקודיים המתוארים להלן מול יתרונות ההתערבות. ככל שהמטופל צעיר יותר, כך הסיכויים טובים יותר כי לאחר כריתת המוח (קטיעה מוחית חלקית) הוא יוכל לפצות על אובדן התפקוד על ידי אימון חצי הכדור שנותר.
