דלקת בכליות: תסמינים, טיפול, קורס

סקירה קצרה

  • תסמינים: תלוי בצורת דלקת בכליות, גלומרולונפריטיס: לעיתים קרובות אסימפטומטיות במשך זמן רב, תלונות לא ספציפיות כגון חום ו/או כאבי מפרקים בדלקת כליות אינטרסטיציאלית, כאב אופייני בדלקת באגן הכליה.
  • אבחון: ראיון רופא-מטופל (היסטוריה רפואית), בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן, במקרים מסוימים הליכי הדמיה והסרת דגימת רקמה.
  • גורמים וגורמי סיכון: בגלומרולונפריטיס, בדרך כלל מערכת החיסון מעורבת; מעוררים של דלקת כליות אינטרסטיציאלית לעתים קרובות תרופות, מחלות בסיס אחרות; דלקת באגן הכליה בדרך כלל עקב זיהום חיידקי
  • מניעה: מניעה סיבתית קשה, אורח חיים בריא כללי עם צריכת נוזלים מספקת ותזונה מאוזנת וכן פעילות גופנית מועילה לבריאות (הכליות)

מהי דלקת בכליות?

בהתאם, לדלקת בכליות יש לפעמים השלכות חמורות אם הכליה פועלת רק במידה מוגבלת או לא עוד בכלל. במקרים מסוימים אף קיימת סכנת חיים.

רצוי בדחיפות לבצע תמיד בירור של דלקת בכליות על ידי רופא.

סוגי דלקת בכליות

הרופאים מבחינים בין שלוש צורות של דלקת בכליות, בהתאם לסוג הרקמה הדלקתית:

  1. דלקת של גופי הכליה (גלומרולונפריטיס)
  2. דלקת מפרקים אינטרסטיציאלית
  3. דלקת באגן הכליה (פיאלונפריטיס)

בגלומרולונפריטיס, מה שנקרא גופי הכליה (גופיות Malpighi) מודלקים. אלה מורכבים מקפסולה ומסבך כלי דם, מה שנקרא גלומרולוס. השם של צורה זו של דלקת בכליות נגזר מהאחרון.

דלקת מפרקים אינטרסטיציאלית

בדלקת כליות אינטרסטיציאלית, מה שנקרא interstitium של הכליה מודלק. זוהי רקמת הביניים - בעיקר רקמת חיבור ותומכת - של הכליות, אשר עוטפת את גופי הכליה ואת המערכת המחוברת של צינוריות השתן הדקות. אם גם צינוריות השתן (צינוריות הכליה) נפגעות, החולה סובל מדלקת נפריטיס tubulointerstitial.

דלקת באגן הכליה (פיאלונפריטיס)

את כל המידע החשוב על גורמי סיכון, תסמינים, טיפול ומניעה של דלקת פיאלונפריטיס תוכלו לקרוא במאמר דלקת באגן הכליה.

מה הסימפטומים?

האם מופיעים תסמינים עם דלקת בכליות ואיך הם נראים בדיוק תלוי בצורת המחלה, הגורמים לה ומהלך המחלה. במקרים מסוימים, אנשים מושפעים אינם מראים תסמינים במשך זמן רב. הדלקת בכליות והנזק הכליות כתוצאה מכך נשארים ללא טיפול במשך זמן רב מדי.

תסמינים של גלומרולונפריטיס

בניגוד לדלקת באגן הכליה, דלקת של גופי הכליה (גלומרולונפריטיס) מתקדמת לרוב ללא כאב. לעתים קרובות רופאים מגלים את המחלה רק במקרה במהלך בדיקות שגרתיות. לעיתים מבחינים במחלה רק כאשר הכליות כבר נפגעות קשות ואין מנוס משטיפות דם (דיאליזה) או השתלה.

הסימנים הבאים, בין היתר, מצביעים על דלקת של גופי הכליה:

  • שתן אדמדם או חום (דם בשתן)
  • אגירת מים ברקמות (בצקת) במיוחד בפנים ובעפעפיים
  • לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
  • עייפות ועייפות

דלקת בכליות מובילה לעיתים להידרדרות חריפה בתפקוד הכליות (אי ספיקת כליות חריפה). לעומת זאת, בחלק מהחולים הנגועים, הכליה מאבדת את תפקודה לאט ולאורך מספר שנים, כששיאו באי ספיקת כליות כרונית הדורשת דיאליזה.

הסימפטומים של דלקת כליות אינטרסטיציאלית מתבטאים בצורות שונות. לפעמים אין תסמינים כלל (מהלך אסימפטומטי). במקרים אחרים, התסמינים כוללים:

  • קַדַחַת
  • כאב מפרקים
  • פריחה בעור
  • שינויים נודולריים מתחת לעור (אריתמה נודולרית, אריתמה נודוסום)
  • שתן מדמם או מעונן, מוקצף

בטווח הארוך, אנשים עם דלקת כליות אינטרסטיציאלית חווים תסמינים כגון צבע עור צהוב-חום, כאבי ראש ומראה כללי של מיובש. ייתכן כי לאחר מכן תתרחש אי ספיקת כליות כרונית.

סימפטום אופייני של דלקת פיאלונפריטיס הוא כאב צד, שהוא כאב בצד הגב התחתון.

לסימנים נוספים של פיאלונפריטיס, עיין במאמר דלקת באגן הכליות.

כיצד מטפלים בדלקת בכליות?

טיפול יעיל כולל חיסול או טיפול בגורם לדלקת הכליה במידת האפשר. אם, למשל, מערכת החיסון מעורבת בהתפתחות של דלקת כליות, הרופא לפעמים רושם תרופות לדיכוי התגובה החיסונית. מדכאי חיסון כאלה כוללים גלוקוקורטיקואידים (קורטיזון).

אם מחלות בסיסיות קיימות כגון זאבת אדמנתית מערכתית או נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) הן הגורם לדלקת בכליות, הרופאים מנסים להגביר את הטיפול באלה.

בנוסף, רופאים ממליצים לעתים קרובות על אמצעים טיפוליים כלליים לדלקת בכליות. אלה כוללים, למשל:

  • מנוחה פיזית
  • דיאטה דלת חלבון
  • דיאטה דלת מלח במקרה של אגירת מים ברקמות (אפשר גם תרופות מייבשות)

אם גלומרולונפריטיס אינו גורם לתסמינים כלשהם, אין או כמעט ולא ניתן לזהות חלבון ודם בשתן, ותפקוד הכליות ולחץ הדם תקינים, בדרך כלל די למטופלים לעבור בדיקות קבועות אצל הרופא שלהם (כולל דם ושתן בדיקות).

תרופות ביתיות ודלקת בכליות? אנשים רבים מטפלים בדלקות של דרכי השתן התחתונות, כמו דלקת שלפוחית ​​השתן, לרוב בעזרת תרופות ביתיות בעצמן, לפחות בשלבים הראשונים. הדבר אינו מומלץ במפורש במקרה של דלקת בכליות. מומלץ מאוד לבצע בדיקה וטיפול רפואי מוקדם.

כיצד מאבחנים דלקת בכליות?

ראשית, הרופא יקיים איתך שיחה. כאן הוא לוקח את ההיסטוריה הרפואית שלך (אנמנזה). שאלות חשובות הן:

  • האם יש תלונות ואם כן מהן?
  • האם יש לך מחלות קודמות או בסיסיות?
  • האם נטלת תרופות כלשהן או האם אתה עושה זאת באופן קבוע? ואם כן, מה הם?

מידע זה מסייע לרופא לצמצם את הגורמים האפשריים לתלונות ולהעריך את מהלך המחלה.

בדיקות דם ושתן חשובות לאבחון נוסף של דלקת בכליות. בבדיקת הדם ערך הקראטינין חשוב במיוחד: אם הוא מוגבר, הדבר מצביע על פגיעה בתפקוד הכליות. הרופא גם מבצע בדיקת שתן במעבדה לבדיקת חלבונים ודם, בין היתר.

הפרשה מוגברת של חלבונים דרך השתן בגלומרולונפריטיס גורמת לירידה בריכוז החלבון בדם עם הזמן. במקביל, רמות השומנים בדם עולות (hyperlipoproteinemia). אם מתרחשת גם אגירת מים, הרופאים מדברים על תסמונת נפרוטית. עבור רופא, שילוב של תסמינים אלו הוא סימן ברור לדלקת בכליות או לפגיעה בגופי הכליה.

מה גורם לדלקת בכליות?

לצורות השונות של דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס, דלקת כליות אינטרסטיציאלית ופיאלונפריטיס (דלקת של אגן הכליה)) ישנן סיבות בסיסיות שונות.

גורמים לגלומרולונפריטיס

  • גלומרולונפריטיס ראשונית: זה מתרחש כאשר אף מחלה בסיסית קיימת אינה הגורם לדלקת של הכליות או גופי הכליה, אך המחלה קיימת בכליה עצמה. דוגמה לכך היא מה שנקרא IgA nephritis או IgA nephropathy, המכונה גם מחלת ברגר. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לגלומרולונפריטיס ברחבי העולם.

הגורמים לגלומרולונפריטיס משנית כוללים:

  • נגיף כשל חיסוני אנושי (HIV)
  • מחלות מסוימות של רקמת חיבור (מחלות אוטואימוניות) כגון זאבת אדמנתית מערכתית (SLE)
  • דלקת של הציפוי הפנימי של הלב (אנדוקרדיטיס lenta) הנגרמת על ידי חיידקים מסוימים (סטרפטוקוקוס)
  • דלקת בכבד (הפטיטיס)
  • מחלת הסרטן
  • תרופות
  • פגמים גנטיים

גורמים לדלקת כליות אינטרסטיציאלית

דלקת נפריטיס אינטרסטיציאלית חריפה מתפתחת בדרך כלל כתגובה אלרגית לתרופות. לפעמים גם השפעות רעילות של חומרים כימיים מסוימים עומדות מאחוריו. רופאים מתייחסים לזה כאל "דלקת כליות אינטרסטיציאלית חיידקית", כלומר דלקת כליות אינטרסטיציאלית שאינה נגרמת על ידי חיידקים. לעתים רחוקות יותר, זיהומים עם חיידקים או וירוסים או גורמים גנטיים הם הטריגר.

אם דלקת כליות אינטרסטיציאלית גורמת לזיהום לא רק של הרקמה הסובבת של הכליה, אלא גם של צינוריות הכליה, הרופאים מתייחסים לזה כאל דלקת כליות אינטרסטיציאלית. הגורמים לצורה זו של דלקת בכליות הם:

  • זיהומים
  • תגובות לתרופות
  • מחלות אחרות, כגון גלומרולונפריטיס, המתפשטות לרקמת הביניים של הכליה

מה מהלך של דלקת בכליות?

הפרוגנוזה של דלקת בכליות משתנה מאוד בהתאם לסוג, חומרה ומהלך (חריף או כרוני). גם משך המחלה אינו ניתן לחיזוי באופן כללי.

דלקת כליה חריפה מחלימה במקרים רבים אם היא מאובחנת ומטופלת בזמן. אם לא מטופל, זה יכול להוביל לאי ספיקת כליות מוחלטת במקרים חמורים.

אבחון מוקדם וטיפול חשובים במיוחד במקרה של גלומרולונפריטיס מתקדם במהירות (RPGN). זה לוקח לפעמים מהלך חמור ומוביל די מהר (בתוך שבועות או חודשים) לאי ספיקת כליות. אם לכליות עדיין יש תפקוד שיורי בתחילת הטיפול, תפקוד הכליות משתפר אצל יותר מ-60 אחוז מהנפגעים.

תהליכים כרוניים של דלקת בכליות אפשריים, למשל כאשר אנשים נוטלים משככי כאבים במינון גבוה במשך זמן רב (אנפרופתיה משככת כאבים).

כיצד אוכל לשמור על בריאות הכליות?

מגוונת כמו דלקת בכליות כמו מחלה, כך גם הסיבות. עם זאת, ישנם אמצעים מסוימים שבדרך כלל עוזרים לשמור על בריאות הגוף שלך ובפרט, הכליות שלך. אלו כוללים:

  • הפסקתי לעשן. זה יגן על כלי הדם שלך, לא רק על אלה בכליות שלך.
  • הקפידו על פעילות גופנית יומיומית, התורמת ללחץ דם תקין ומונעת סוכרת.
  • אכלו תזונה בריאה ומאוזנת כדי לווסת את משקל הגוף ולצמצם משקעים בכלי הדם למינימום.