עם ניסוי בשנת 1907, הרופא האמריקאי דאנקן מקדוגל ממסצ'וסטס רצה להוכיח שלנפש האדם יש חומר חומרי שעוזב את הגוף ברגע המוות לעבר גן עדן, גיהנום או טיהור.
הניסוי
לצורך הניסוי שלו, הוא הניח מיטה על ארבעה מאזניים, בחר שישה חולים הסובלים ממחלה קשה סופנית, ואז מדד את משקל הנבדקים לפני ואחרי מותם. באחד הנפטרים הוא גילה למעשה ירידה במשקל של שלושת רבעי אונקיה ברגע המוות - הידוע יותר בתור 21 הגרמים הידועים לשמצה שאומרים כי הם מהווים את משקל הנשמה לאחר מכן. הניסוי של מקדוגל והשקפותיו נחשבים כיום לסיבוב מקאברי עשיר - המשקל החומרי של הנשמה לא ממלא תפקיד יותר כיום מאשר המיקום המדויק של מיקומו. בין אם בטן, לֵב or חזה חלל: לכל התרבויות יש רעיונות לגבי הנשמה ויכולות לתאר את השפעתה. אי אפשר לתפוס, למדוד או לתפוס בשיטות מדעיות שמחה, פחד, התחשבות, עצב ורגשות רבים אחרים. אך גלויים ומתוארים הן תנועות נפש בצורה של רגשות, שפת גוף ותקשורת בין אישית בכל מקרה.
21 גרם ולעתים קרובות הרבה יותר
גם אם לא ניתן לקבוע את משקל הנפש המדויק, התמונה מתאימה היטב. כמעט לכל האנשים - ללא קשר לגיל, מין, עור צבע, לאום ומעמד חברתי - דעו כי נשמתם לרוב הופכת לכבדה מאוד. על פי הערכות העולם בְּרִיאוּת ארגון (WHO), דכאון משפיע על כ -340 מיליון איש, מתוכם כמיליון מתאבדים מדי שנה. מחלה זו גובה לפיכך יותר חיים מ שחפת. על פי העולם בְּרִיאוּת ארגון (WHO), הסיכוי של כל אדם להתפתח דכאון הוא בין 10 ל -20 אחוזים. אין זה פלא דכאון נחשב על ידי ארגון הבריאות העולמי למגפה עולמית בעלת משמעות משמעותית, כדי לציין רק אינדיקטור אחד לנטל הפסיכולוגי. דיכאון הוא מחלה בעידן המודרני, המופעלת על ידי לחץ. על פי המדריך האבחוני והסטטיסטי של אמריקה, ישנם לפחות 39 גרסאות של מחלה זו בלבד. אחד מהם, דיכאון חד קוטבי, יגרום לאנושות לרוב שנות המחלה בממוצע לאחר מחלות לב וכלי דם בשנת 2020, מעריך כריסטופר מורי, האפידמיולוג הראשי של ארגון הבריאות העולמי בז'נבה.
מה הנשמה צריכה כדי להישאר בריאה?
דיכאון הוא רק אחת ממחלות הנפש הרבות - ולא כל מי שעובר יום רע צריך לטפל בדיכאון מיד. כַּעַס, לחץ, גירוי, מצב רוח רע - כל אלה תחושות די רגילות שכל אדם חווה במהלך חייו. רווחה נפשית נקבעת על פי האופן בו האדם מתמודד עם רגשותיו כלפיו וכלפי הסביבה. לחץ כביטוי לעומס פיזי ונפשי עקב עומס העבודה והפנאי, למשל, הוא אחד הגורמים ש עוֹפֶרֶת לדיכאון ומחלות אחרות אצל רוב האנשים כיום. מה שחשוב כאן הוא כיצד האדם מתמודד עם הלחץ שלו - האם הוא יכול למזער את גורמי לחץלמשל, או להבטיח שהם יכבידו עליו פחות.
ממצאים חדשים תומכים בטיפול
הרפואה המודרנית הבטיחה כי תהליכים כימיים, כגון תהליכים מטבוליים מסוימים בחילופי מידע בין תאים באזור מוֹחַ, ניתן היה לזהות כעת כגורם להפרעות במחלות נפש רבות. זה חל, בין היתר, על אנשים שהם מאניה דיפרסיה או סכיזופרנית. במקרים רבים ניתן להיעזר בחולים אלו בתרופות (סמים פסיכוטרופיים) מלווה ב פסיכותרפיה. במקרים רבים הנטייה היא תורשתית, והמחלה מתבטאת רק בשילוב עם גורמים אחרים או, בנסיבות מסוימות, כלל לא. ממחקרים אחרים ידוע שלא כל מי שהתייסר והתעלל בו ילדות והתבגרות הופכת למתעללת בעצמם - אנשים יכולים לפתח מנגנוני הגנה משלהם כדי להגן על עצמם מפני נזק פסיכולוגי.
האיזון הפנימי כקוטב של רוגע
בריאות נפש נובע מהרמוניה של גורמים רבים. הפרעות באזור לאזן יכול עוֹפֶרֶת למחלות נפשיות ופיזיות קשות. בגלל זה העולם בְּרִיאוּת הארגון (WHO) מדגיש "אין בריאות בלי בריאות הנפש! ” זהו תנאי מוקדם להתפתחות בריאה של ילדים ולחיים מספקים בבגרותם. בזמנים המהירים והתובעניים שלנו, קשר מאוזן בין מתח לרגיעה, בין דרישות לחופש, בין עבודה לשעות הפנאי הוא תנאי חשוב לרווחה נפשית ובריאות:
- הבריאות הגופנית והקיום הפיזי שלנו ("אוכל ושתייה מחזיקים את הגוף והנפש").
- שותפות ומשפחה לאהבה וביטחון
- מקצוע ועבודה
- רשת החברים האישית שלנו, פנאי ומגעים חברתיים
מאזורים אלה אנו שואבים כוח ואנרגיה. הם תלויים זה בזה ונמצאים לאזן. האובדן של זה לאזן היא חוויה כמעט יומיומית - האיזון בין משפחה לעבודה, דו קיום של פנאי ועבודה נתון לאיזון מתמיד. ויכוחים, מריבות, מחלות או אובדן כבד שייכים לשלבי החיים השונים של כל בן אנוש. אבל אם האיזון בכלל לא רוצה לקרות, חיי הנשמה שלנו נקלעים לצרות. יש לכך השלכות גם על בריאותנו הגופנית. ישנן דוגמאות רבות לכך: חוסר איזון נפשי משפיע על ה המערכת החיסונית, הפרעות אכילה כגון בולימיה או לאכילה מוגזמת יכולות להיות השלכות מסכנות חיים. ישנן כיום אפשרויות טיפול כמעט לכל מחלות הנפש - אך יש לזהות את המחלות ולטפל בהן. אלו כוללים:
- מחלות מאניה-דיכאוניות,
- סכִיזוֹפרֶנִיָה,
- הפרעת חרדה,
- התקפי חרדה,
- הפרעה אובססיבית-כפייתית,
- דִכָּאוֹן,
- הפרעות פסיכוסומטיות ו
- הפרעות אישיות כגון מקרים גבוליים או אי-ודאות עצמית ניכרת.
לכל הפרעות במצב הרוח והיחסים, התסמינים הקשורים מקובצים ושמם. כך נוצר ICD "סיווג בינלאומי למחלות", הנמצא כעת בגרסתו העשירית (ICD-10) ובמדינות רבות הבסיס לאינדיקציה וכך גם בסיס הנחת העלויות של חברות ביטוח בריאות. ה- ICD-10 מבוסס בעיקר על סימפטומים כפי שמוסברים בתיאוריות של פסיכולוגיה עומק והתנהגות תרפיה.
נפש חולה - נזק כלכלי גדול
לסבל וליקוי האישי והאישי של כל סובל יש צד חברתי אחר. דיכאון, כותב ארגון הבריאות העולמי בדו"ח השנתי של 2001, משפיע באותה מידה על החיים כמו עיוורון or פרפלגיה. לאנשים בדיכאון יש גם סיכון גבוה יותר להתפתחות אוסטאופורוזיס or סרטן. הנטל הכלכלי של מחלת נפש וההשפעה השלילית שלה על הפריון העולמי זלזלה זה מכבר. נתונים ממחקר מקיף על נטל המחלות העולמי על ידי ארגון הבריאות העולמי, הבנק העולמי ואוניברסיטת הרווארד מראים זאת מחלת נפש, כולל התאבדות, מדורגת במקום השני בנטל המחלות. עלות מחלות דיכאון בשנה בגרמניה בלבד נאמדת בסביבות 17 מיליארד יורו. באופן פרדוקסאלי, עם זאת, רק ההתמקדות בעלויות בשנים האחרונות הביאה לכך שמחלות נפש נלקחות ברצינות כמחלות וחולים שנתפסים כזקוקים לטיפול.
