אימון לפתרון בעיות
כפי שהשם מרמז, אימונים לפתרון בעיות מטרתם לפתור בעיות יומיומיות (וחוזרות ונשנות) בצורה ממוקדת. ישנם מבנים שונים של אימונים לפתרון בעיות, מה שמכונה מודלים לפתרון בעיות, שנועדו לקדם את היכולת לזהות בעיות ככאלה ולפתור אותן על ידי פעולות (אלטרנטיביות). ביחס לבעיית תסמונת הקשב, משמעות הדבר היא שתסמיני הבעיה הקלאסיים מנותחים ושמם.
יחד עם המטפל, אנו חושבים כיצד להגיב בצורה הולמת יותר לגורמים מסוימים (חוזרים) לבעיות. משמעות הדבר היא כי אסטרטגיות חלופיות לפעולה ופתרונות נוצרות ונחושות. ההחלטה המודעת לשינוי התנהגות צריכה לגרום ליישום אסטרטגיית הפעולה החדשה תחילה במקדש, אחר כך באופן טבעי בחיי היומיום. חשוב להכיר הרבה רגעי טריגר (שונים) כדי שהמעבר לחיי היומיום יוכל להצליח. כבר בשלב מוקדם זה ניתן לראות כי הגיוני לערב את ההורים כמטפלים חשובים בילד, מכיוון שהם (והמשפחה כולה) יכולים לספק תמיכה ממוקדת ביישום אסטרטגיות חדשות לפתרון בעיות, אם יש צורך, עזור.
אימון לניהול עצמי
הכשרת היכולות החברתיות נקראת בז'רגון הטכני גם TSK (= אימון של כישורים חברתיים) וכוללת תוכנית טיפול שמטרתה לטפל בחרדות חברתיות, פוביות, דכאוןוכו '. בין היתר, אימון זה נועד להשיג מיומנויות כגון יכולת רפלקציה עצמית, תקשורת ואינטראקציה (חלקה) עם אנשים אחרים והנכונות לרצות ליצור קשר עם אנשים אחרים. חשיבות מיוחדת היא גם ההתמודדות האמפתית זה עם זה, במיוחד פתרון של סכסוכים בדרכי שלום, אשר לא תמיד יכול להיות קל במיוחד עבור ילדים עם ADHS.
מרכיב חיוני באימון הכשירות החברתית הוא אפוא הקשר עם אנשים אחרים, במיוחד במצבים בעייתיים. ביחס לתסמונת קשב וריכוז, הן עם היפר-אקטיביות והן בלעדיה, פירוש הדבר במיוחד שמזוהים ושמות מצבים מרכזיים העלולים לגרום לבעיות חמורות. הבעת רגשות חשובה במיוחד על מנת להצליח לקבוע אמצעים מתאימים שיכולים להוביל לצורות פעולה אלטרנטיביות ופחות קונפליקטואליות.
כל זה קורה קודם כל במקדש, כלומר במסגרת הטיפול, למשל באמצעות משחקי תפקידים, דיונים פתוחים וכו '. יחד עם המטפל נבחנים גם "צורות התנהגות חדשות" שנדונו יחד. נבדק סוף סוף במציאות, למשל בסביבה הביתית (המשפחה). שוב, יש חשיבות מיוחדת שהמשפחה, ובמיוחד ההורים, יידעו על הצעדים שננקטו בכדי שיוכלו לעבוד יחד על המטרה הטיפולית וכי להתנהגות בסביבה המשפחתית אין השפעה נגדית על העבודה הטיפולית.
