התבגרות חוץ גופית: תהליך, סיכויים וסיכונים

מהו התבגרות חוץ גופית?

הבשלה חוץ גופית היא הליך חדש יחסית ועדיין לא הוקם כהליך שגרתי. בהליך זה, ביציות לא בשלות (ביציות) מוסרות מהשחלות ומעוררות הורמונלית במבחנה לצורך הבשלה נוספת. אם זה מצליח, תאים אלה זמינים להזרעה מלאכותית.

הרעיון מאחורי IVM הוא לא לחשוף את כל גופה של האישה לתרופות הורמונליות לאורך זמן על מנת לעורר את השחלות ולאחר מכן להשיג ביציות בוגרות, אלא רק את הביציות שבודדו קודם לכן.

מהו ההליך של התבגרות חוץ גופית?

לאחר שהביציות התבגרו במידה מספקת בתנאי מעבדה (לאחר כ-24 עד 48 שעות), ניתן להפריה עם הזרע של בן הזוג. זה נעשה בדרך כלל על ידי ICSI (הזרקת זרע intracytoplasmic). אם ההזרעה המלאכותית מצליחה, הרופא מחדיר את העובר לרחם. שימור הקפאה של הביציות שהופרו בהצלחה לצורך רצון מאוחר יותר להביא ילד לעולם אפשרי גם עקרונית.

ניקור IVM – כלומר הוצאת ביציות לא בשלות – בדרך כלל מסובכת יותר, דורשת הרבה יותר ניסיון ולכן לרוב נמשכת פי שניים מהוצאת ביציות לאחר גירוי הורמונלי, כמו ב-IVF (הפריה חוץ גופית).

למי מתאימה הבשלה חוץ גופית?

בנוסף, בשל מחזורי הטיפול הקצרים, השיטה מעניינת במיוחד עבור חולי גידול מיד לפני כימותרפיה או הקרנות, כאשר לא נותר זמן לטיפול הורמונלי ארוך עם הסרת ביציות בוגרות לאחר מכן. עם הבשלה חוץ גופית, ביציות לא בשלות - למשל מרקמת שחלה שנאספה והקפאה בעבר - ניתנות להבשיל, להפריה מלאכותית ולאחר מכן להשתיל באישה לאחר שהיא שרדה בהצלחה סרטן.

התבגרות חוץ גופית: סיכויי הצלחה

יתרונות וחסרונות של התבגרות חוץ גופית

היתרון העיקרי של התבגרות חוץ גופית הוא העומס ההורמונלי הנמוך יותר על האישה ומחזורי הטיפול הקצרים משמעותית. למרות שניקור התאים דורש ציוד אולטרסאונד טוב יותר ורופא מנוסה, IVM נחשב בדרך כלל בטוח לביצוע.

אולם בפועל, לרוב נחוצים מספר מחזורים לפני השגת הצלחה. ומכיוון שהבשלה חוץ גופית היא עדיין לא הליך סטנדרטי, קופות החולים אינן מכסות את העלויות. אם יש צורך במספר ניסיונות, זה יכול להיות די יקר לזוג.

במקרה של קבוצות סיכון מיוחדות כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCO) או גילה של אישה עד 37 שנים, הבשלה חוץ גופית היא שיטה מבוססת כיום.