בדיקת מכשירי שמיעה

בדיקת מכשירי שמיעה היא חלק חובה בהתאמת מכשירי שמיעה. מצד אחד, בדיקת השימוע איידס משמש להערכת הפונקציונליות הטכנית שלהם, כלומר האם ההתקנים מתנהגים כרצונם. מאידך, היא משמשת לקביעת ההצלחה ביחס לשיפור מצב השמיעה של המטופל. יתר על כן, בדיקות שמע (בדיקות שמיעה) מאפשרות התאמה אופטימלית של המכשירים ובכך מגדילות את התועלת לחולה. האינדיקציה למכשיר שמיעה נעשתה בעבר על ידי אף אוזן גרון (האוזן, אף וגרון) רופא. התאמת המכשירים נעשית על ידי איש המקצוע בתחום השמיעה, האחראי על המשימות הבאות:

  • ייעוץ לגבי עזרי תקשורת נוספים
  • הוראות לשימוש במכשירים
  • טִפּוּל עוֹקֵב
  • שירותי תיקונים
  • שירותים

לבסוף, מבוצעת בדיקה על ידי רופא אף אוזן גרון, אשר בין היתר מאמת את הצלחת ההתאמה בעזרת בדיקת אודיומטריה בדיבור (הבנת מספרים ומילים בנפחים שונים). הטקסט הבא מספק סקירה של הנוהל לבדיקת מכשירי שמיעה.

אינדיקציות (תחומי יישום)

  • אימות תפקוד מכשירי שמיעה
  • אימות (אישור) להצלחת ההתאמה למטופל.

התווית נגד (התוויות נגד)

אין התוויות נגד מוחלטות לבדיקת מכשירי השמיעה, שיש לראות בהן חלק מחייב בהתאמת מכשירי השמיעה. על המטופל להיות כשיר פיזית וכן לשתף פעולה לבדיקה שגרתית בחירה זו.

נוהל

מגוון בדיקות ונהלים זמינים להקרנת מכשירי שמיעה. מבחנים בודדים נבדלים מבחינת רמת מערכת השמיעה (שם נרדף: שמיעה) שהם בוחנים. בחינת מערכת השמיעה ההיקפית (למשל תעלת השמע) מתאים בעיקר לבדיקת פונקציונליות השימוע איידסבעוד שבדיקות הנוגעות לעיבוד מרכזי של אותות אקוסטיים או הבנת דיבור מתאימות יותר לכימות הצלחת ההתאמה. הרשימה הבאה מציגה נהלים כאלה שהוזמנו ביחס לעיבוד שמיעתי עולה (כלומר מהפריפריה למרכזית):

  • מדידת מצמד - קביעת התכונות האלקטרו-אקוסטיות של מכשיר השמיעה לבקרת איכות טכנית.
  • מדידת מיקרופון בדיקה - מדידת לחץ הקול בפריפריה תעלת השמע קרוב ככל האפשר ל עור התוף לקביעת הרווח היעיל האקוסטית ובכך את איכות ההעברה על ידי מכשיר השמיעה.
  • מדידת רפלקס של סטפדיוס* - מדידת ה- כֶּרֶך שמוביל להפעלת רפלקס stapedius (רפלקס המשמש כמגן רעש ומפחית את העברת הצליל מה עור התוף לעצמות.).
  • אודימטריה בגזע המוח (ABR) * - בבדיקה זו נגזרים אותות חשמליים במסלול השמע של ה- מוֹחַ. מכאן, ניתן להסיק מסקנות לגבי מצב של שמיעת המטופל (ABR מתבצע, אם מצוין, לפני שקובעים מכשיר שמיעה כדי לשלול מה שנקרא הפרעה רטרוקוכליארית, כמו זו הנגרמת על ידי נוירומה אקוסטית (שם נרדף: שוונומה אקוסטית; גידול שפיר (שפיר) הנובע מתאי שוואן של החלק הוסטיבולרי של עצב הגולגולת השמיני, עצב השמיעה, עצב השמיעה וה עצב שיווי המשקל). עצב גולגולתי, השמיעה והוסטיבולרית עצבים (עצב וסטיבולוקוכליארי), וממוקם בזווית המוח הקטן או הפנימי תעלת השמע)).
  • אודימטריה של סף צליל * (קביעת סף שמיעה) - קביעת סף השמיעה עבור צלילים טהורים (צלילים סינוסים) במרווחי אוקטבה או חצי אוקטבה (בין 125 ל 8,000 הרץ), כלומר הגבול בין צליל נשמע ובלתי נשמע.
  • קביעת MLC (באנגלית: "הרמה הנוחה ביותר") וארה"ב (סף אי הנוחות מייצג את המעבר מ"עדיין נעים בקול רם "ל"קולני מדי").
  • קנה מידה בעוצמה - בעזרת בדיקה זו ניתן לבדוק את הצלחת ההגברה על ידי מכשיר השמיעה על בסיס ספציפי לתדר.
  • אודיומטריית דיבור במנוחה - בדיקת הבנת הדיבור.
  • בדיקת שמיעה כיוונית
  • אודיומטריית דיבור ברעש
  • הערכה סובייקטיבית של הצלחת הטיפול על ידי הרופא והמטופל.

נהלים אלה משמשים בעיקר לפני מרשם מכשיר שמיעה.

תפקיד מיוחד ניתן לבדיקה האודיומטרית של הדיבור, שכן השבת הבנת הדיבור ובכך השתתפות בכל סוג של תקשורת היא המטרה המרכזית להתאמת מכשירי שמיעה. לשם כך המטרה היא להעביר הבנת דיבור מקסימאלית לטווח הדיבור היומיומי הרגיל, שנמצא בטווח הרמות של כ -65 דציבלים. לצורך בחינת האודיומטריה בדיבור במנוחה, נעשה שימוש בדרך כלל בפרייבורגר-איינינסילברט. מבחן זה מורכב מ -20 קבוצות של 20 מילים חד-פעמיות (מילים בעלות הברה אחת) כל אחת, המשמשות לבחינת הבנת הדיבור או יכולת ההבחנה. בנפחי בדיקה שונים (60, 80 ו- 100 dB), הבדיקה לא קובעת רק אם המטופל שומע משהו, אלא גם האם הוא מבין את ההברות. על פי התוצאות, השימוע איידס ניתן לכוונון ולבדוק את איכות השמיעה. על מנת להשיג שיטה מציאותית יותר להערכת הבנת הדיבור, מתבצעת אודיומטריית דיבור ברעש: ניתן לעשות זאת, למשל, בעזרת מבחן המשפטים של אולדנבורג (OLSA). למטופל מוצעים משפטים כאות, ובמקביל מועבר רעש מפריע. נקבע יחס האות לרעש שבו 50% מהמילים מובנות כהלכה. בנוסף לבדיקות מסוג זה, יש לבדוק כמובן את התאמתו של טביעת האוזן ואת יכולתו של המטופל להתמודד איתה. יתר על כן, רישום ההערכה הסובייקטיבית של המטופל לגבי הצלחת ההתאמה הוא חלק יסודי בבדיקת מכשירי השמיעה. לעיתים קרובות חוויית השמיעה הסובייקטיבית שונה מערכים שנמדדו באופן אובייקטיבי, כך שיש צורך בכוונון עדין של שלב אחר שלב בכדי להגיע להצלחה מיטבית של הטיפול. תלוי במצבו הרפואי של המטופל כמו גם בסוג עזרי שמיעה, הבדיקה הרגילה של מכשירי השמיעה מותאמת באופן אינדיבידואלי למטופל. במיוחד אצל ילדים יש חשיבות רבה להתאמה קבועה, שכן יכולת השמיעה קשורה ישירות להתפתחות הדיבור.

סיבוכים אפשריים

לא ניתן לצפות לסיבוכים רלוונטיים במהלך בדיקת מכשירי שמיעה. יש להצביע רק על כישלון ההתאמה של מכשיר השמיעה, כך שניתן יהיה להעריך מחדש (הערכה מחודשת של הממצאים) של הדברים הבאים.