מהם הגורמים האפשריים למחלת פאנר?
הגורמים המדויקים ל מחלת פאנר טרם הובהר סופית. עם זאת, בטוח שהגבלה דם לזרום לחלקים הגרמיים של מפרק המרפק מהווה גורם מכריע בהתפתחות המחלה. בנוסף, ההנחה היא שההופעה החוזרת ונשנית של הטראומות הקטנות ביותר (מה שמכונה מיקרו-טראומות) במהלך לחץ ופעילות ספורטיבית מובילה להפחתה זו דם מחזור.
בנוסף, לא טראומטי דם הפרעות במחזור נחשבות גם כגורם אפשרי. מאז מחלת פאנר מתרחש גם בתדירות בולטת אצל משפחות מסוימות, ניתן להניח שיש לו מרכיב תורשתי. הגורם הישיר למחלה זו הוא הפרעה במחזור הדם של לוחית הגידול באזור התחתון עצם הזרוע או מבנים גרמיים אחרים של מפרק המרפק.
מחלת פאנר ניתן לאבחן בשלבים שונים בהתאם למידת העצם נֶמֶק. לעובדה זו השפעה מכרעת הן על אפשרויות הטיפול האפשריות והן על הפרוגנוזה. בנוסף, ניתן לראות כי ילדים ובני נוער העוסקים בספורט שמאמץ מאוד על המרפק נוטים יותר לפתח מחלת פאנר. מתאם אמפירי בין ענפי ספורט אלה לעצם נֶמֶק of מפרק המרפק לכן ניתן להניח. עדיין לא הובהר באופן סופי עד כמה הסיכון למחלות עולה עקב עומס כבד.
כיצד מטפלים במחלת פאנר?
ככלל, הטיפול בילדים הסובלים ממחלת פאנר הוא בעיקר מכוון לסימפטומים. לכן חשוב להקל על הסימפטומים ומעל לכל כְּאֵב של הילדים שנפגעו. שונות משככי כאבים (משככי כאבים) ניתן לקחת למטרה זו. בנוסף, יש לכוון לשיתוק זמני של מפרק המרפק הפגוע וחופשת ספורט (הפסקה). מחלת פאנר לרוב מחלימה לחלוטין תוך שנה עד שלוש שנים. טיפול כירורגי נחוץ רק לעיתים רחוקות למחלת פאנר.
אבחון מחלת פאנר
האבחון של מחלת פאנר מתבצע בכמה שלבים. ראשית, בדרך כלל נערך התייעצות מפורטת עם רופא-מטופל (אנמנזה). במהלך שיחה זו, ההורים והילד המושפע מתראיינים בהרחבה על הסימפטומים הקיימים.
בהקשר זה, לוקליזציה של כְּאֵב יש חשיבות עצומה. בנוסף, הרגלי חיים ומצבים בהם גדלו כְּאֵב מתרחשים הם גם מכריעים. בהמשך, הרופא המטפל מנהל תמצית נרחבת בדיקה גופנית של הילד.
בנוסף למפרק המרפק, בדיקה זו מתמקדת גם בשכן המפרקים של היד והכתף. הרופא בודק את הזרוע המושפעת, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לאדמומיות, נפיחות וסטיות מציר המפרק הרגיל. בנוסף, הניסיון לעורר כאב לחץ באזור מפרק המרפק יכול להיות יעיל במקרים רבים.
אם אושר החשד להימצאות מחלת פאנר במהלך בדיקה גופנית, שלב נוסף צריך להיות הכנת צילומי רנטגן. ככלל, צילומי רנטגן מראים הבהרה ניכרת באזור השטח עצם הזרוע יצירת המפרק (capitulum humeri), המציין את נוכחותו של אוסטונקרוזיס. לאבחון מדויק יותר של מחלת פאנר, ניתן לבצע גם טומוגרמה תהודה מגנטית (MRI של המרפק).
בעזרת תמונת MRI זו של המרפק, ניתן להעריך הן את מעורבות מטאפיזת העצם והן את מהלך המחלה. בנוסף, אבחנות דיפרנציאליות חשובות (מחלות אפשריות אחרות עם תסמינים דומים צריכות להיגרם על ידי ה- MRI) במהלך אבחון מחלת Panner. הנפוץ ביותר אבחנה מבדלת למחלת פאנר היא חריפה או כרונית דלקת פרקים.
לצורך בידול מבוצעת לרוב בדיקת מעבדה מקיפה. יתר על כן, הסימפטומים של מחלת פאנר עשויים להצביע גם על קיומה של מחלה הנקראת אוסטאוכונדרוזיס דיסקנים. במתבגרים מבוגרים יש לכן להקדיש תשומת לב נוספת לתיחום (סימון) של שבר עצם על פני המפרק.
בנוסף, מה שנקרא avascular נֶמֶק של החלק התחתון של הזרוע העליונה (נמק של כלי הדם של הטרוצ'לה הומרי, מחלת הגמן) נחשב לעיתים תכופות אבחנה מבדלת למחלת פאנר. מלבד צילומי רנטגן, הדמיה בתהודה מגנטית היא שיטה סטנדרטית לאבחון ומעקב אחר מחלת פאנר. MRI של המרפק מתאים מאוד לקביעת שלב נמק העצם ולטפל בו על פי הסיווג. יתרון חיובי ב- MRI הוא ששיטת אבחון זו פועלת ללא קרינה מזיקה.
