מבוא
Paranoid סכִיזוֹפרֶנִיָה הוא תת-הסוג הנפוץ ביותר של סכיזופרניה. בנוסף לתסמינים הקלאסיים, כמו הפרעות אגו והשראת מחשבה, הוא מאופיין בנוכחות אשליות ו / או הזיות, מה שעלול להוביל לרוב לרדיפה. יתר על כן, מה שנקרא תסמינים שליליים, המופיעים בעיקר בתחילת סכִיזוֹפרֶנִיָה במובן של שיטוח רגשות או אדישות כללית, הם רק מעטים מאוד או כלל לא מפותחים. כמו רוב הצורות האחרות של סכִיזוֹפרֶנִיָה, תת הצורה הפרנואידית מתחילה בבגרות הצעירה (20-30 שנה). מכיוון שלרוב סכיזופרניה פרנואידית מגיבה היטב לטיפול תרופתי, ניתן בדרך כלל להניח פרוגנוזה טובה.
מהם הגורמים לסכיזופרניה פרנואידית?
המקור המדויק של סכיזופרניה עדיין אינו מובן לחלוטין. עם זאת, כבר מוסכם כי סכיזופרניה היא מחלה עם מה שמכונה בראשית רב-גורם. משמעות הדבר היא כי גורמים רבים ושונים חייבים לתקשר כדי להוביל להתפתחות המחלה.
אלה כוללים גורמים תורשתיים, אך גם עמידות בפני לחץ של המטופל עצמו או השפעות חיצוניות. מודל ההסבר הידוע ביותר מבחינה זו הוא מה שמכונה מודל התמודדות עם פגיעות-מתח. מודל זה מניח כי עודף מתח, שאינו ניתן להפחתה על ידי מנגנוני הגנת הלחץ (התמודדות) של עצמו, יכול בסופו של דבר להוביל להתפתחות סכיזופרניה.
עם זאת, טריגרים כמו שימוש בקנאביס יכולים להוביל גם להתעוררות המחלה. תפקיד הרכיב התורשתי נותר שנוי במחלוקת. למרות שידוע שלילדים של אנשים מושפעים יש סיכון מוגבר משמעותית (12%) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (0.5-1%), עדיין לא ברור אילו שינויים גנטיים גורמים לרגישות מוגברת זו.
האם סכיזופרניה פרנואידית עוברת בתורשה?
אין חולק כי גורמים גנטיים ממלאים תפקיד בהתפתחות סכיזופרניה. הידע על קשר זה מבוסס על תצפיות שהראו שילדים של אנשים שנפגעו הם בעלי סיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה בעצמם במהלך חייהם. סיכון זה עולה עוד יותר כאשר שני ההורים מושפעים.
עם זאת, מחקרים עם תאומים זהים הראו כי הסיכון לחלות במחלה הוא 50% בלבד, מה שמצביע על כך שגורמים גנטיים עשויים שלא להיות הטריגר היחיד לסכיזופרניה. לפיכך, כיום מאמינים כי שינויים גנטיים מסוימים עשויים להוביל לפגיעות מוגברת (רגישות) ללחץ, אשר תואם את מודל ההתמודדות עם פגיעות-מתח (ראה לעיל). האם תרצה לקבל מידע כללי יותר בנושא זה?
