סקירה קצרה
- סימנים: איבוד הכרה, מבט בוהה, רגיעה, עוויתות שרירים בלתי מבוקרות
- טיפול: אמצעי עזרה ראשונה כמו תנוחת רוחב יציבה ואבטחת הילד בזמן ההתקף. אם מחלה או הפרעה אחרת גורמת להתקפים, הגורם יטופל.
- גורמים וגורמי סיכון: חום, הפרעות מטבוליות, זיהומים של מערכת העצבים המרכזית, פגיעה מוחית טראומטית, גידולים
- אבחון: בירור האם קיימות, למשל, חום, זיהום, הפרעות מטבוליות; אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) מודדת את פעילות המוח
- פרוגנוזה ומהלך: ללא נזק מוחי עם התקפים קצרים, אך ייתכן בגלל המחלה הסיבתית
- מניעה: תרופות אנטי אפילפטיות במקרה של נטייה להתקפים עקב מחלה
מהו התקף אצל ילד?
במהלך התקף, פעילות חשמלית חריגה מתפשטת לפתע דרך המוח. זה גורם לילד לאבד את ההכרה, להתעוות ללא שליטה ולהפוך לחוסר תגובה לפרק זמן מסוים. ברוב המקרים, ילד או תינוק מתעוות רק לזמן קצר וללא נזק תוצאתי. עם זאת, התקף כזה הוא לעתים קרובות מאיים מאוד.
כיצד מתבטא התקף?
התקף מתבטא בילדים ותינוקות באמצעות הסימנים הבאים:
- אובדן הכרה פתאומי: הילד מאבד קשר ואינו מגיב יותר.
- התעלפות פתאומית
- או: "הנהון" קצבי דמוי ברק עם הראש, קריעת זרועות, עוויתות קצביות בזרוע או ברגליים
- מבט קבוע או פיתול של העיניים, פזילה
- שינויים בנשימה (הפסקות בנשימה, נשימה משקשקת)
- צבע עור אפרפר-כחלחל
- בעיקר מה שנקרא "אחרי שינה" או "שנת תשישות"
מה לעשות במקרה של התקף?
במקרה של התקף, העדיפות העליונה היא להישאר רגוע ולהגיב ברוגע. אלו הם אמצעי עזרה ראשונה במקרה של התקף:
- הזיזו את הילד מאזור סכנה אפשרי, במידת הצורך הנח אותם על הרצפה, רפד אותם מחדש.
- אל תחזיק איברים מתעוותים, מכיוון שייתכנו פציעות.
- הרגיע את הילד.
- התבוננו מקרוב ככל האפשר על מהלך ההתקף, הסתכלו בשעון ובדקו כמה זמן נמשך ההתקף. מידע זה חשוב לרופא ולטיפול.
- לאחר סיום ההתקף: הניחו את הילד בתנוחת התאוששות.
- התקשר לרופא החירום בהקדם האפשרי.
- הרגיעו את הילד, החממו אותו ואל תשאירו אותם לבד עד להגעת רופא החירום.
- אם הילד מרגיש חם מאוד, יש חשד לפרכוס חום או לזיהום. קומפרסים לעגל או קומפרסים קרים יפחיתו את החום.
טיפול נוסף
מהן הסיבות להתקף?
ישנן מספר סיבות אפשריות המעוררות התקף אצל ילד או תינוק. אלו כוללים:
- חום (התקף חום)
- זיהומים של מערכת העצבים המרכזית כגון דלקת במוח (דלקת המוח) וקרום המוח (דלקת קרום המוח)
- הרעלה
- טראומה גולגולת מוחית
- הפרעות מטבוליות (למשל היפוגליקמיה בסוכרת)
- גידול במוח
כיצד מאבחנים התקף?
לאחר התקף, הילד נבדק פיזית. הרופא מודד את טמפרטורת הגוף ואת תכולת החמצן בדם. תרביות דם ושתן מספקות עדות לזיהום.
כדי לקבוע את הסיבה להתקף, הרופאים מבצעים בין היתר אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG). זה כולל חיישנים על הקרקפת המודדים גלי מוח ומזהים פעילות חשמלית חריגה במוח.
ניתן לזהות הפרעות מטבוליות אפשריות על ידי קביעת סוכר בדם (גלוקוז), סידן, מגנזיום, נתרן וחומרים נוספים בדם.
טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) מאתרת מומים במוח, דימום או גידולים.
מה קורה לאחר התקף?
כיצד ניתן למנוע התקף?
להתקף יש סיבות אפשריות רבות. ההתקף הראשון מתרחש בדרך כלל באופן פתאומי. אם מתברר שהילד נוטה להתקפים עקב מחלה, למשל, משתמשים במקרים מסוימים בתרופות מיוחדות הידועות כתרופות אנטי אפילפטיות למניעת התקפים.
אצל רבים, אך לא בכל הילדים, הנטייה להתקפים נעלמת במהלך חייהם. אצל מבוגרים, התקפים יכולים להיגרם על ידי אפילפסיה בפרט, אך גם על ידי מחלות אחרות. קרא עוד על נושא זה במאמר "התקפים".
